כל מה שחם בענף ! אמין, מקצועי ומקיף יותר.
כל יום שני, מדי שבוע
ניוזלטרים נוספים מהענף :
22/10/2017
ניסויים בקד"מ בבני אדם
המדור סוקר מגמות, פרוייקטים ורעיונות מקוריים בתחומי הקד"מ, האירועים והשיווק בחו"ל.
חפש בכתבות:

פרשנות: מדוע קרסו שלוש במות בתוך חודש אחד בפסטיבלים בעולם?

מאת: יוסי חטב, חדשות 'מפיק' /
12.09.2011
/ 15:10

 

צירוף מקרים נדיר שבו קורסות במות ענק בתוך חודש אחד, בשלושה אתרי פסטיבלים שונים בעולם הוא לא עניין של מה בכך.

 

בעוד במזרח התיכון מקובל להשתמש בצמד המילים "ספטמבר השחור", אוגוסט האחרון היה החודש השחור של מהנדסי הקונסטרוקציות ומפיקי האירועים בארצות-הברית, קנדה ובלגיה. בזו אחר זו התמוטטו על קהל מעריצים שלוש במות במהלך הופעות רוק או פופ בחו"ל, בכל המקרים בשל סופת מזג אוויר פתאומית.

 

על אף שקשה להאמין שישנו איזשהו קו מכוון בין המקרים - הסמיכות המפחידה ביניהם, דפוסי האסון הדומים להפליא והעובדה שהלקחים לא הופקו מאז המקרה הראשון באמצע יולי, מעלה כמה תמיהות תאורטיות באשר להתנהלות אנשי המקצוע בחו"ל.

קנדה: הבמה הראשונה מתרסקת (יולי 2011)

 

בישראל זה לא יכול לקרות?

גדי: "בוודאי שכן. אנשים בונים במות לפי סטנדרטים מסוימים ולא לפי סופות. הבמה מחוזקת לפי מזג אוויר מסוים. שם כנראה לא לקחו את זה בחשבון, או שזה הפתיע אותם. עם כל איתן טבע אפשר להתמודד, אין דבר כזה שאי אפשר לעצור אותו".

הסס: לדעתי זו שאננות מקצועית. כוח טבע כזה יכול להפיל כל סוג של קונסטרוקציה בארץ. לכן העירנות חייבת להיות שבעתיים".

חזן: "אצלנו בארץ, ב-60 קמ"ש רוח מפנים קהל. "זה מדבר באופן עקרוני על כך שלא נלקחו בחשבון סופות הרוח, ובנוסף לא היה גבול מסוים להערכת עוצמת הרוח שתביא לביטולם של הפסטיבלים מראש".

 

אז זה עניין של כסף בסופו של דבר?

גדי: "זה שיקולים של כסף. לא תמיד יש צורך בזה, אבל. כל המהנדסים שאני מכיר בישראל, אם זה רמי שמש, כפיר מלכה או שרון חזן, אני סומך על דעתם".

 

על מי נופלת האחריות במקרים כאלה?

גדי: "האחריות היא על המהנדס, על המפיק ועל החברה המבצעת. אתה יודע איך זה, האחריות היא על הש.ג".

 
 

 

 

חזן, שאמנם לא צפה בתיעוד הווידאו המצולם מהאסונות באינדיאנה, בלגיה וקנדה, מעריך על סמך ניסיונו שבמקרים הללו "לא בוצעה עבודה נכונה ופיקוח של המהנדסים. מעבר לכך, חילופי מזג האוויר במקומות הללו הוא קיצוני. שלישית, אצלנו בארץ, כחלק מהמסקנות של ועדת דותן אחרי אסון המכביה, יצרו מה שנקרא בעגה המקצועית 'שרשור'. כלומר, מהנדס אחד מתכנן והשני בודק. הראשון מגיע מטעמו של ספק הקונסטרוקציה, ואילו השני נשלח ממפיק האירוע.
 
"שניהם מבצעים חשיבה נפרדת לגבי המערכת, כאשר מהנדס הספק אחראי על החישובים ונותן הנחיות לחברת הבינוי המבצעת. המהנדס השני, של המפיק. מבצע שני דברים. פעם אחת הוא מוודא שהנחיות המהנדס הראשון בוצעו ופעם שנייה בודק שהן נכונות מלכתחילה. בישראל, למרות זאת, יכול להיווצר מצב שלא מתבצע שרשור".

 

 

לפי עדותו של יועץ הבטיחות, "קרו מקרים כאלו בארץ". אמנם לא של במות שקרסו, אבל "של העמסה על טראס הרבה מעבר ליכולתו לשאת לפי הנחיות היצרן. כל חברה שמייצרת היום טראסים לאירועים, מחשבת אותם כמתקן 'אינדור'. כלומר, עומסי רוח ועומסים דינאמיים לא נכללים בתוכו.

 

"בגלל זה המהנדסים הללו מאוד קריטיים. תקן הרוח מ-2010 השתנה ומחמיר יותר מאי-פעם. בעבר היה מקדם עונתיות ומקדם זמניות והם בוטלו".

 

 בלגיה: ארבעה נוספים מקפחים את חייהם (אוגוסט 2011)

 

 

תגובות
התקבלו 4 תגובות
1.  יוסי היקר - כמו שאתה לא רופא , שרון לא מהנדס.
2.  טעויות
3.  אחלה מומחים ...
4.  קריסת במות