כל מה שחם בענף ! אמין, מקצועי ומקיף יותר.
כל יום שני, מדי שבוע
ניוזלטרים נוספים מהענף :
26/10/2017
ניסויים בקד"מ בבני אדם
המדור סוקר מגמות, פרוייקטים ורעיונות מקוריים בתחומי הקד"מ, האירועים והשיווק בחו"ל.
חפש בכתבות:

פסטיבל הג'אז באילת: ביטולים, הפסדים ובכל זאת "סולד אאוט"

מאת: יוסי חטב, אילת /
28.08.2011
/ 13:45

זר שנקלע לבית המלון ים סוף באילת בשבוע שעבר, בו התאכסן כמעט כל מי שידו בהפקה או באמנים של פסטיבל ג'אז בים האדום, יכול היה לטעות בקלות באווירה הרגועה במלון ומחוצה לו.

אלא שהרבה מאוד לחץ השתחרר בחמישי האחרון, בבת אחת, ב"בקסטייג'" של אחת ההפקות הוותיקות והאקסלוסיביות בישראל. כבר 25 שנה שכמה אלפי חובבי ג'אז מדרימים לעיר החטאים, לנווה מדבר של צווארון לבן מוסיקלי. אמנם בעשור האחרון כמעט ולא הייתה שנה נטולת קשיי הפקה וביטולים.

 

ועדיין, חרב הביטול שננעצה עמוק בבטנו של פסטיבל בריזה באותו שבוע, חתכה בבשר החי של פסטיבל הג'אז וארבעה אמנים מרכזיים מחו"ל ירו ביטולים כמו פצצות מצרר בזה אחר זה, בסוף השבוע שקדם לפתיחה. הפסד הממון היה על הקיר עוד לפני יריית הפתיחה. לא פשוט.

 

"מוקדם לדעת את היקף הנזק, אבל כן, נגרם נזק", אישר המפיק המשותף מיכי גוב בשיחה איתנו ביום השלישי לפסטיבל. "אבל זה פסטיבל ציבורי, אתה צריך להבין. פסטיבל של עירייה ומדינה. שליש מתקציבו מגיע מעיריית אילת. שני השליש האחרים מגיעים מזיכיונות מזון ומשקאות ומכרטיסים. יש פה משחק וצריך לאמוד אותו. ברגעים כאלה אתה לא לבד. יהיה דיון לגבי חלוקת ההפסד".

 

בתום וויקנד קשה ללא שינה, שבו התגייסו למציאת מחליפים המפיקים ציון מימון וגוב עצמו, המנהל האמנותי אבישי כהן והקולגה ואיש גל"צ דובי לנץ – הוחלט לוותר על ציביונו הג'אזי המובהק של האירוע ולמתוח אותו לכיוון רוק. אסף אבידן קיבל "צו 8", וחנך באופן לא רשמי את מופע היחיד החדש שלו, ללא המוג'וז אך עם קרני פוסטל; אבישי כהן, שלא היה אמור להופיע, פשט את מדי המנהל האמנותי לערב אחד ועלה לבמה עם הטריו שלו; אפילו שלומי שבן קיבל טלפון מדובי לנץ ונעתר מהרגע להרגע. ועוד אחת גדולה, דיאנה ריבס, עשתה את כל הדרך מארה"ב במחלקה הראשונה, כדי למלא את מקומה של ליז רייט שהבריזה. האחים כהן היו גם הם פילרים, ואמן כלי ההקשה רוברטו רודריגז סגר את הרשימה.

 

פסטיבל הג'אז מיכי גוב

גוב (צילום: יוסי חטב)

 

יהיו שיגידו, וגם מנהלי הפסטיבל חככו דעתם בעניין, שהפסטיבל החלופי עבד טוב הרבה מעל המצופה. הקהל מילא את מתחם הארנה, ההיכל ומועדון 88, עניין של כ-5,000 איש מדי ערב, ובהיעדר פירוטכניקה ותעצומות במה נותרה המוסיקה לשחק תפקיד מרכזי. האם ההתמקדות בג'אז בלבד עושה טוב לפסטיבל או שהשימוש באמנים מקומיים מושכי קהל יש בו כדי לפגוע באופי האירוע בעתיד?  "אני מסתובב עם המחשבה הזאת גם", מודה גוב.

 

לבד מכך, הכניסה למתחם הפסטיבל הייתה ללא תשלום, מן הסתם כדי לאפשר מתח רווחים גבוה יותר לבעלי הדוכנים על הרציף. מי שרצה, יכול היה לרכוש כרטיס בקופות שבמקום, או לוותר ולצפות בהופעות של אמנים מוכרים פחות ללא תשלום. לתושבי אילת, אגב כך, שילמו 30 שקלים בלבד לכרטיס, טריק שיווקי פשוט נוסף כדי למשוך קהל. זה עבד, לעיתים עד כדי כך שנאלצו להפסיק את המכירה בתג המחיר הנמוך כל-כך.

 

לא היה נכון יותר, כלכלית, לגבות תעריף כרטיס בכניסה לנמל ולאפשר כניסה חופשית לכל ההופעות?

"השאלה שלך נכונה. האם נגבה בכניסה ואז חוץ מאולם אחד שאתה משלם אקסטרה על הכניסה אליו, כל המופעים האחרים חופשיים. זו באמת שאלה עסקית".

 

פסטיבל מתחרה בשוני

 

בינתיים, בהפקה החלו בעבודה על ורסיית החורף של הפסטיבל, ובקיץ הבא עתיד להתחלף המנהל האמנותי עם עזיבתו של כהן. אבל במרוצת חמשת הימים בהם ליווינו את הפסטיבל, החלו להתרוצץ שמועות שונות הקשורות בהפקה. אחת מהן דיברה על כך שאבישי כהן המנהל האמנותי עתיד להקים פסטיבל ג'אז מתחרה באמפי שוני בשנה הבאה. גוב, בדרכו המאופקת המזכירה קצת את אחיו (הזמר גידי גוב) ולא מאפיינת בדרך-כלל מפיקי אירועים נוירוטיים, מגיב בשוויון נפש על גבול הביטול. "זה ישראל. זה ממש לא מעניין", פסק.

 

ובכל זאת, אתה לא דואג מפסטיבל מתחרה?

"מכיוון שסצנת הג'אז כל-כך מתפתחת, אני חושב שמה שיותר, יותר טוב".  

פסטיבל הג'אז

 

פסטיבל הג'אז

 

פסטיבל הג'אז

 

 פסטיבל הג'אז

פסטיבל הג'אז

 

פסטיבל הג'אז

 

אסף אבידן

אסף אבידן

פסטיבל הג'אז

 

צילומים נוספים מהפסטיבל - בדף הפייסבוק של "מפיק".

 

הפקה: תלוי בע"מ (ציון מימון); גוב ההפקות (מיכי גוב)

ניהול אמנותי: אבישי כהן

ניהול לוגיסטי, אמנים והפקה: עידית רט

שיווק ופרסום: עינת אלוני

מתאמת הפקה: נועה זכאי

הפקה טכנית: אמנון ורשבסקי

מנהל מתחם ציבורי: כינר נתן

תאורה: גיל טייכמן.

הגברה: סינקופה

אבטחה: שפע

מסכים: דורון הקרנות

יחסי ציבור: חגית נוביק סלומון; ירון כהן

צילומים: יוסי חטב

 

תגובות
אין תגובות למאמר