כל מה שחם בענף ! אמין, מקצועי ומקיף יותר.
כל יום שני, מדי שבוע
ניוזלטרים נוספים מהענף :
13/08/2017
ניסויים בקד"מ בבני אדם
המדור סוקר מגמות, פרוייקטים ורעיונות מקוריים בתחומי הקד"מ, האירועים והשיווק בחו"ל.
חפש בכתבות:

מאמר אורח לפסח: תנו לי חווית קנייה במקום הנחה

מאת: יוני סער /
14.04.2011
/ 11:39

כשבא הפסח, אני מבין שאני לא שייך לכאן. כל כך הרבה מילים ומודעות, כל כך הרבה עמודים ובתי קברות להצעות מכר, שאיש לא יקרא. אבל הכי מהכול, אני אוהב את מבצעי רשתות המזון. תשדירים על תשדירים, ימים שלמים של דיונים על מציאת המבצע המבריק לפסח וסרט אחרי סרט במבזקי הפרסומות, שמביאים אותי בסוף המבזק לבלבול מוחלט.

 

מי הציע מה ולמה ואיפה בכלל כדאי ללכת לקנות. ולמה בכלל צריכות הרשתות להוציא את כל הכסף הזה על הרעש הבלתי נסבל שצועק הנחה, הנחה, הנחה כאשר אנו לא זוכרים כלום.

 

הפחד הגדול אצלי, כשבא החג - הוא התור בקופות, העומס במגרש החנייה, הצפיפות במעברים והאריזה והסחיבה שיש לבצע מהקופה ועד לאוטו, שמצא את מקומו בקצה מגרש החנייה. ועל כל החרדות שלי, אף אחד לא מדבר. רק על השקל שייחסך ועל המתנות הנפלאות שנקבל.

 

נכון, אין להכחיש: מצד אחד כמה עשרות אחוזים מוכנים לנסוע רחוק בשביל מבצע. אפילו אישה יקרה אחת ממשפחתי, הייתה נוסעת שנים לשוק ברמלה, בשביל לקנות קופסת שימורים בחצי המחיר, בלי לחשוב שהדלק לשם וחזרה, עולה יותר.

 

אבל מה עם כמה עשרות האחוזים שנעולים ממילא בגלל תלושי השי? שאין להם ברירה אלא לקנות בסופרמרקט שהמעסיק היקר שלהם נתן להם עבורו תלושים? ומה עם האחוזים הבודדים שחרדים, כמוני, משאלות קיומיות אזוטריות כמו אלו שהזכרתי למעלה? ומה עם כמה האחוזים הבודדים של העשירון העליון שהמחיר, לא ממש משנה להם?

 

אני מודה, הפרסום הזה עובד כנראה על כמה עשרות אחוזים מאוכלוסיית מדינת ישראל, אבל השאלה ששוב ושוב מטרידה את מוחי, היא למה כולם בחרו להתמקד בהם? למה אין אף קמעונאי שמבטיח שלא יעמדו אצלו בתורים, שיהיו אצלו סבלים שיסחבו לאוטו ואורזים שיכניסו הכול לשקיות יפות וכן, יתנו לי מחיר שלא ארגיש פראייר, אבל את הכמה שקלים הנוספים של ההנחה ישקיעו עבורי בשיפור החוויה המזעזעת הזו של קניות בערב חג?

 

 

תופעת העדר

 

יש בקמעונות הישראלית תופעה של עדר; מה שהוא מציע אני אציע יותר בזול. כאילו השיווק המודרני נעצר במטות הרשתות ונאסרה עליו הכניסה. כאילו התשובה היחידה למכירות, היא להוריד מחיר ולהוריד מחיר עוד יותר. וכולם משחקים על אותה המשבצת והיא לא כזו גדולה.

 

הציבור הישראלי התפזר כבר מזמן חזרה ל-12 השבטים שאיתם באנו אל הארץ המובטחת, רק שהיום לא מדובר בלוי, זבולון ואחיהם, אלא בשבטים שסגנון הצריכה שלהם, שונה אחד מהשני. יש אצלנו שבט שאוהב נוחות ופינוק ושבט שרוצה איכות ושבט שרוצה חגיגה לעיניים ולא רק לארנק ובכל השבטים הללו אף אחד לא מתעניין.

 

ובמקום שהשיר שלנו יהיה: "מה נשתנה בפסח הזה, שיכולנו לקנות בנוחות וברווחה ופינקו אותנו עד בלי די ורקדו סביבנו אורזים וסבלים?" השיר היחיד שנוכל לשיר הוא: "היינו פראיירים והאמנו למבצע הנפלא של הרשת והפסדנו את המבצע הנפלא של הרשת המתחרה. וגם שחסכנו כמה שקלים אבל שילמנו על הדלק וגם קנינו עוד המון דברים שלא היינו צריכים ובמקום לשלם קצת ביוקר ולצאת בזול".

 

עם מוזר הקמעונאים הישראלים. מתי כבר יבוא הנה הקמעונאי הראשון שיפתח סופרמרקט מלוקק עם נוחות מקסימלית וחוויה שמפעילה את בלוטת הטעם ולא רק את בלוטות החיסכון? אני מאמין שזה יעבוד ובגדול. יכול להיות שזה בגלל שאני הבן התם?

 

פסח שמח לכולם!

 

 

 

הכותב הינו הבעלים של קבוצת פרומרקט. מתוך הבלוג של יוני סער

 

 

 

*רוצים לכתוב לנו גם? מוזמנים לפנות ישירות במייל.

 

 

תגובות
התקבלו 3 תגובות
1.  צודק
2.  רק תל אביביים מפונקים יכולים לכתוב טוקבק כמו 1
3.  לא במקור תל אביבית