כל מה שחם בענף ! אמין, מקצועי ומקיף יותר.
כל יום שני, מדי שבוע
ניוזלטרים נוספים מהענף :
13/08/2017
ניסויים בקד"מ בבני אדם
המדור סוקר מגמות, פרוייקטים ורעיונות מקוריים בתחומי הקד"מ, האירועים והשיווק בחו"ל.
חפש בכתבות:

מיוחד: האבולוציה של מרכז הירידים בתל-אביב

מאת: דסק חדשות 'מפיק' /
05.01.2011
/ 15:46

 

"המגמה העולמית הבולטת במחצית השנייה של המאה ה-20, של שילוב תערוכות מקצועיות עם קונגרסים הביאה את הנהלת חברת יריד המזרח לקדם את החזון של הקמת מרכז קונגרסים בתל-אביב בגני התערוכה.

 

ראשית החזון עוד בשנות ה-30, אז קיווה ראש העירייה מאיר דיזנגוף, כי בניית אתר קבע ליריד המזרח תהפוך את תל-אביב ליעד "לכל מיני קונגרסים ואסיפות כלליות של כל החברות היהודיות בעולם, ובהם... הקונגרס הציוני".

 

ואכן, ב-9 בדצמבר 1934 נערכה באולם הגדול של ארמון תוצרת הארץ הוועידה הארצית השישית של קרן היסוד: "דגלי תכלת לבן מרובים והכתובת הענקית של הוועידה עם תמונות הרצל והנדיב הידוע לצדה, החיו את אפרוריות האולם", נכתב ב"דבר". 

 

ספר תערוכות

 

ספר תערוכות

 

 

 

בשנות ה-60 ובראשית שנות ה-70 יכלה חברת יריד המזרח לתת מענה למגמת שילוב התערוכות המקצועיות והקונגרסים בפתרונות מאולתרים בלבד, כגון ביתנים שהוסבו לאולמי הרצאות בגדלים שונים.

 

האלתור אפיין גם את הכינוס הבינלאומי הראשון בישראל, שנערך במתחם ב-1963. היה זה הקונגרס הבינלאומי למנהיגות צעירה, שארגנו אברהם שביט וגדעון רבלין.

 

כלי האוכל לארוחת ליל השבת, בהשתתפות 1,200 איש הובאו מסט הסרט "יהודית" בכיכובה של סופיה לורן, וציוד התרגום הסימולטני נלקח ממארגני משפט אייכמן.

 

הצורך בהקמת מרכז הקונגרסים בעיר היה אם-כן ברור. ההכרעה בעניין התעכבה, בין השאר בשל ויכוח נוקב על המיקום: ביריד המזרח או בקרבת בתי המלון באזור החוף.

 

לאחר לימוד מעמיק של הנושא באירופה, הציגה הנהלת חברת יריד המזרח את יתרונה ביכולת לשלב קונגרסים עם תערוכות. באירופה הוקמו במקרים רבים מרכזי קונגרסים ליד מרכזי ירידים קיימים.

 

הניסיון שם לימד, כי מרכז קונגרסים אינו נושא את עצמו מבחינה תקציבית, בעוד שחברות ירידים נחשבו רווחיות. השילוב ביניהם מביא לשיפור הפעילות ומאפשר החזר של חלק מההשקעה.

 

הנהלת החברה טענה, גי את גני התערוכה ניתן לעורר מתרדמתם רק באמצעות הקמת מרכז קונגרסים ביריד. המנכ"ל דאז אלישע אלמגור אמר בעניין: "מרכז זה דרוש לנו כמו אוויר לנשימה, ולא רק לחברה אלא לתל-אביב כולה.

 

ואכן, בקיץ 1971 הודיע ראש העירייה יהושע רבינוביץ' על הקמת מרכז קונגרסים ביריד המזרח. האדריכל אריה אל-חנני הופקד על התכנון הראשוני.

 

  

ספר תערוכות

 

ספר תערוכות

 

 

 

בשנת 1976 הוטל צד כבד על התוכנית, כשהתבררה כוונת הממשלה לחוקק חוק שיחייב לערוך תערוכות, ירידים וקונגרסים אך ורק בירושלים. העירייה והנהלת החברה לחצו על משרדי הממשלה להגן על יריד המזרח נגד מגמות ריבוי ירידים בערים אחרות. הן התנגדו לכפילות במדינה כה קטנה והדגישו את יתרונותיה של תל-אביב: מרכזיותה בכלכלה הישראלית, מיקומה המרכזי ותשתית המלונות בה לצד הניסיון שנרכש בחברה...

 

המתקנים שתוכננו בשנות ה-60 שוב לא התאימו לשנות ה-80 ולא עמדו ברמה המקובלת בעולם. החשש היה שכוח המשיכה שלהם למבקרים ולמציגים יהיה נמוך יותר ממתקני תצוגה אחרים בארץ ובחו"ל.

 

לאור המצב, ומאחר שהתוכנית להקים מרכז קונגרסים התעכבה, הוצגה בינתיים בשנת 1977 תוכנית פיתוח גדולה לגני התערוכה בעלות של 25 מיליון לירות... בסופו של דבר צומצמה התוכנית מבחינת היקף ההשקעה והבנייה, ומרכז הקונגרסים הישראלי הוקם במתחם גני התערוכה ונחנך ב-1983.

 

המרכז כלל את ביתן 10 המשוכלל (לשעבר ביתן 32) בשטח של כ-6,500 מ"ר שאפשר קיום ישיבות וכנסים בשבעה אולמות בסגרי גודל שונים וכן חדרי מנוחה, אזור מנהלה, פאטיו וגינה.

 

ספר תערוכות

 

 

 

בשלב זה עמדה חברת מרכז הירידים בפני הברירה להתקדם לשנות ה-80 או להמשיך במתכונת הקיימת, כשברור היה שבלא מהפך רציני לא תוכל החברה להתקיים.

 

ההשקעות הנרחבות בפיתוח ובשיפור התשתיות, שנמשכו בסוף המאה ה-20 על מנת להתאים את המתחם לשנות האלפיים, החלו נושאות פירות כלכליים ועסקיים משנת 2000 ואילך.

 

בסוף 2003 נחנך במרכז הירידים ביתן מספר 1, בהשקעה של 28 מיליון דולר שמקורם בעיקר בהון עצמי של החברה, בהלוואה בנקאית וכן במענק ממשלתי".

  

ספר תערוכות

(רפרודוקציות: יוסי חטב)

 

 

 

 

 

מתוך הספר "הגמל המעופף – 85 שנים של תערוכות וירידים בישראל" מאת בתיה כרמיאל ומרדכי נאור.

 

 

 

 

תגובות
התקבלו 1 תגובות
1.  חברת הירידים