כל מה שחם בענף ! אמין, מקצועי ומקיף יותר.
כל יום שני, מדי שבוע
ניוזלטרים נוספים מהענף :
13/08/2017
ניסויים בקד"מ בבני אדם
המדור סוקר מגמות, פרוייקטים ורעיונות מקוריים בתחומי הקד"מ, האירועים והשיווק בחו"ל.
חפש בכתבות:

אורון בקצה המנהרה

מאת: יוסי חטב, חדשות 'מפיק' /
04.03.2010
/ 14:30

למביטים מן הצד, קשה היה לנחש שהסבא החביב שיושב נינוח בקרן בית הקפה במתחם החשמונאים, בינות לאנשי העסקים ולקוחות ה-VIP למיניהם, הוא האיש שראה את הלבן בעיניים ללאונרד כהן, ובקרוב גם לאלטון ג'ון, רוד סטיוארט, מטאליקה ואולי גם בוב דילן ועוד כמה מטייקוני הז'אנר. גד אורון, פרודוסר, איזראל, נעים מאוד.

 

בתעשייה אורון מוכר היטב עשרות שנים, ולא רק כמפיק. שלמה ארצי ושלום חנוך שיחקו במגרש שלו עוד בימים שקראו לזה "אמרגן". 30 שנה אחרי, אורון והמגה-קולגה שוקי וייס מנהלים בשנים האחרונות תחרות מקצועיות עתירת מזומנים ואנרגיות. הכל כדי לגרום לכם להיות מקודשים בטבעת הזהב, כדת מדונה וישראל.

 

בשנה האחרונה עלה שמו של אורון לכותרות, לאחר שוך היסטריית מדונה. שמו נקשר בלאונרד כהן, וכעת גם בחלק ניכר מבורסת השמות – הוודאיים והאופציונליים – שעתידים לפאר את אצטדיון רמת גן, היכל נוקיה או את פארק הירקון. בין הכוכבים הללו – ריהאנה, ביונסה, קולדפליי, יו טו, רולינג סטונס, ג'ורג' מייקל וכמובן מטאליקה, בוב דילן ואלטון ג'ון.

 

 

 

"סיכוי די קלוש שבוב דילן יופיע בישראל"

 

בשל רף הסקרנות הגבוה של המדור, נדרש אורון לעשיית סדר בטבלת הכוכבים, מי יבוא, מי מתנדנד ומי לא יבוא ולמה. שכחו את כל הספקולציות שקראתם באינטרנט עד עכשיו, והקשיבו למקור הראשון.

 

"ביונסה לא תופיע בישראל השנה", פוסק אורון תחילה, "היא ביטלה את כל הופעותיה בעולם משתי סיבות. אחת בשל התחייבות קודמת לסרט בהשתתפותה, ושנית בשל הצלחתה באמריקה ודיסק חדש שהוציאה. ב-2011 מתוכנן לה טור הופעות חדש. היא ויתרה לאחרונה על הצעות להופעות במאות מיליוני דולרים.

 

"הרולינג סטונס לא יגיעו. קולדפליי – למיטב הבנתי לא. יו טו רצו להופיע פה, היה ניסיון של שוקי וייס, אבל הם לא יגיעו מסיבות פוליטיות וגם כי לא נמצא להם מקום מתאים. ההופעה שלהם מחייבת בימת 360 מעלות, והעלות של ההפקה כל-כך גבוהה. אצטדיון רמת-גן מתאים להם לכאורה, אבל כמות המושבים בו קטנה ביחס להשקעה.

 

"אני לא יכול לדבר על מטאליקה כרגע", ממשיך אורון ומפתיע. "זה לא סגור וגם לא מתנדנד. גם כשאתה סוגר את כל הפינות, מי שמאשר את המופע סופית זה מנהל הלהקה. לעיתים, השיקול שלהם זה לא אם להופיע בישראל או לא. בטור באירופה, האימפקט של ההופעה גדול משמעותית מאשר הודעה על הופעה בישראל. ברגע שנקבל אישור למטאליקה, נודיע. זה אמור לקרות תוך ימים.

 

"לגבי בוב דילן נערכים כל הזמן מגעים, לחלקם אני קשור. יש, להערכתי, סיכוי די קלוש שיגיע לישראל. אם כן, זה יהיה באצטדיון רמת-גן או בפארק הירקון". ב-1983, אגב, הפיק אורון את ביקורו ומופעו של דילן בישראל, שהיה לאחד השערורייתיים והמתוקשרים עד היום, ודאי במונחי התקופה ההיא.

 

"על ריהאנה יש סיפור שלם.  אורנג' מעכשיו היא כמו המפיק מרסל אברהם וזה תקדים מסוכן. אין אמרגן שעובד בעולם או בישראל שיכול למכור כרטיסים במחיר כל כך זול. חברות בעלות הון כמו אורנג', שנכנסות לתחום הזה, ברצותן יהיה מופע וברצותן לא יהיה מופע. זה מאוד מסוכן, אבל אנחנו חיים בעולם דמוקרטי. האמרגנים לא יבואו יותר לאורנג' לבקש מהם חסות כי היא הפכה להיות מתחרה. אני לא הולך להציע לשוקי וייס הצעות מסחריות, כי הוא מתחרה שלי, אז למה שאמרגן יבוא לאורנג'?.

 

"כמי שכמעט סגר עם ריהאנה, עמדתי לשלם לה מיליון דולר, שזה 400 אלף דולר פחות ממה שהם משלמים לה. לו סגרתי איתה, הייתי צריך למכור כרטיס בממוצע של 600 שקל כדי לכסות את ההוצאה.

 

"אי אפשר לגבות 1,200 שקל לכרטיס בשביל ריהאנה", טוען אורון. "מדובר בקהל של ילדים. מה שעוזר לי ולכל מפיק לשלם יותר לאמן ולא להפסיד, זו החסות".

 

גד אורון

אורון (יוסי חטב)

 

 

 

"ג'ורג' מייקל אמר FUCK OFF ISRAEL"

 

בניגוד להפקות גדולות שיזם וביצע בעבר, בנוגע לאמני חו"ל אורון הוא האיש שרק מבצע את ההפקה בפועל. את הקשר עם נציגי האמנים יוזם ומבצע מרסל אברהם, זן נכחד של יהודי וציוני נלהב בן 72, שלקח על עצמו להביא לישראל כוכבי מוסיקה בינלאומיים, כשהם בשיא הקריירה או בשירת הברבור שלה. לפני כשנה פגש את אורון לראשונה.

 

"מרסל הוא ציוני גדול", נותן אורון בשבחיו, "ישראלי שעזב כאן לפני הרבה מאוד שנים. הוא רוצה לעשות דברים מתוך אהבת ישראל, למרות שזה לא השוק הכי טוב שלו. כשהוא יורד בנתב"ג, התחנה הראשונה שלו היא הכותל. לרוב הוא פועל בדרום אמריקה ובאירופה".

 

 

מהם השלבים שמפיק צריך לעבור בדרך אל ה"גוד איוונינג יזראל" של אמן בינלאומי בישראל?

"מתחילים קודם ללמוד את הסביבה מבחינת לוח שנה ולוחות זמנים. שנית, ללמוד את האמן וסוג הטור שלו. זה לוקח יומיים שלושה, ואתה מקבל ספר עם הפרטים הלוגיסטיים של המופע ולפי זה בונים תכנית עסקית.

 

"אחרי בניית התוכנית העסקית מתחיל המשא ומתן מול מנהלי האמן והחלטה על הלוקיישן. במקרה שלי עם מרסל אברהם, הוא מבצע את הדיונים. שלב המשא ומתן הוא הקשה ביותר. צריך לשכנע אותם להגיע לישראל. ניהלנו חצי שנה מגעים עם ג'ורג' מייקל, והדיאלוג התפוצץ לפני שלושה חודשים כי הוא בכלל לא רצה להופיע כאן ואמר FUCK OFF ISRAEL".

 

כיצד אתה בוחר את הספקים למופעי ענק כאלה?

"הספקים נבחרים לפי יכולת, ציוד וניהול. יש לא מעט ספקים בישראל עם ציוד מדהים, אבל פתאום אתה מוצא את עצמך מנהל אותם. ללאונרד כהן, למשל, הבאנו הכל מחו"ל. אין מופע כזה שלא אביא ציוד כלשהו מחו"ל. תמיד אנחנו נתקלים פה בבעיות סאונד".

 

הספקים הישראליים לא מספיק מקצועיים?

"יש ספקים שיש להם ציוד מצוין, אבל הטכנאים לא משהו, או שהציוד לא מתוחזק נכון, או שהעסק לא מנוהל נכון. כשאתה עובד בסדרי גודל כאלה, אתה לא יכול לסבול סוגים כאלה של תקלה. המפיקים מחו"ל לא זוכרים את הקבלן, אלא אותי. ישנם גורמים שהאופן שבו הם פועלים הוא לא מקצועי. הפקה זה מקצוע ואתה נבחן במקצוענות שלך. זו גם הסיבה שיש אנשים בתחום הזה שנכנסים אליו במקרה ונפלטים ממנו במקרה".

 

 

לאור הדברים שאתה אומר ועם רזומה של 36 שנה בענף, אתה יכול לזהות בכל זאת איזושהי אבולוציה בהתפתחות של הענף בשנים האחרונות?

"בהחלט. בשנים האחרונות הענף מתפתח מאוד ומתמקצע מאוד. ישראל היא אחת מהמובילות בתעשיית האירועים. יש לנו היום הרבה מה למכור בקריאייטיב ובאופן הביצוע. הביקורת שנקבתי בה קודם אינה סותרת".

 

 

 

גד אורון

(צילום: יוסי חטב) 

 

 

"אנחנו שכונה בניו-יורק"

 

למרות שישראל הפכה כמעט לנקודה כמעט טריוויאלית בסיבובי הופעות של חלק מהאמנים הגדולים בעולם, מנהלי האמנים הללו לא תמיד יודעים למה לצפות כאן. "יש מפיקים בינלאומיים שחושבים שבישראל מסתובבים עדיין גמלים ברחוב, או שיש כאן מלחמה".

 

כשהמפיקים מגיעים לכאן או שרואים קטע וידאו מהופעה של מדונה בישראל, למשל, הם מגלים שאופציות הלוקיישנים להופעות הן מוגבלות, בלשון המעטה. אצטדיון פה, אצטדיון שם, ופארק הירקון אחד עם הגבלות של המשטרה, תלונות שכנים ובעיות סאונד. 100 אלף איש בהופעה אחת? שכחו מזה, אומר אורון.

 

"אין מקומות הופעה בישראל ל-100 אלף איש. אפשר לקיים בפארק הירקון – וכבר עשו את זה – מופעים ל-100 אלף, אבל פוטנציאל הקהל הוא לא כזה גדול. אנחנו לא גרמניה ולא אנגליה. אנחנו שכונה ניו-יורקית".

 

 

 

"עבדתי עבור הימין הקיצוני והשמאל"

 

בענף האירועים, רווי היצרים והגאווה, מעטים האנשים שיודו בכישלון ועוד יותר מעטים אלו שיהפכו אותו להצלחה. "אני מודה, נכשלתי", אומר אורון ומתייחס לאירוע לציון 100 שנה לקק"ל שהפיק לפני כמה שנים. "המופע התנייד בכל פעם למקום אחר, ולבסוף נבחר לבקשתי יער בן-שמן. הלקוחות רצו שידור לטלוויזיה, ובמקרים כאלה אתה צריך להחליט מה חשוב יותר – הטלוויזיה או הקהל במקום.

 

"הגיעו עשרת אלפים איש, שמצאו את עצמם כתפאורה לטלוויזיה, והגיעו פתאום אח"מים ולא הוכן עבורם יציע, כאשר הלקוח ביקש ממני לשים דגש על ההפקה לטלוויזיה. זו הייתה טעות שלי, כי אם הייתי מוביל את קבלת ההחלטות זה לא היה פותח פתח לתקלות".

 

 

יש פרויקטים שהיית מסרב לקחת? אירועים פוליטיים כמו העצרת בכיכר רבין ב-95' שהפקת, למשל?

"היום כן, יש דברים שאני מסרב לעשות או שיש טובים ממני. אני לא לוקח על עצמי אירוע שנמנע ממני להיות מעורב אישית בכל המרכיבים. באירועים פרטיים, למשל, לא התנסיתי. אבל עבדתי עבור הימין הקיצוני ו"מרצ", והמרכז, והמפד"ל. ההתייחסות שלי היא מקצועית".

 

עבדת בעבר עבור טרגט מרקט, שת"פ שבסופו של דבר לא צלח. מדוע?

"ב-2006 טרגט חשבו להסב את חטיבת האירועים לפסטיבלים ולאירועים גדולים. הם פנו אלי להתקשר בהסכם כדי שאפתח את התחום הזה שם. זה לא הצליח, לא יודע להגיד בדיוק למה. זה תלוי באנשים, במעוף שלהם, בביטחון שלהם וביכולת לסמוך על אחרים בה בעת. בטרגט – שזה מקום חם ונחמד מאוד, לא הייתה את האטמוספירה הזאת".

 

 שוקי וייס, מנקודת מבטך, הוא קולגה חבר או קולגה אויב?

"אנחנו חברים טובים מאוד. שוקי בהתחלה עוד עבד בצוות שלי. התחרות לא משפיעה על היחסים בינינו. אני מפרגן לכולם".

 

 

 

גד אורון – תעודת זהות

 

מקצוע: מפיק ובעלים של חברת הפקות

גיל: 60

מגורים: רמת השרון

רזומה בענף: 36 שנה

אירוע ראשון: 1981, 80 שנה ל"עלית" בהשתתפות יהורם גאון וחטיפי ענק של המותג

אישית לוחצת: לא נוסע לחופשות בחו"ל. בילה פעמיים בחייו בנופש מעבר לים. "זה לא מעניין אותי. אישתי נוסעת פעם בשנה בלעדיי".

 

 

תגובות
התקבלו 5 תגובות
1.  איפה הפעמיים שפשט רגל?
2.  בכל זאת אור...
3.  למי להאמין
4.  מקצוען אמיתי
5.  מה עם אוכל לעובדי ההפקה