כל מה שחם בענף ! אמין, מקצועי ומקיף יותר.
כל יום שני, מדי שבוע
ניוזלטרים נוספים מהענף :
11/09/2017
ניסויים בקד"מ בבני אדם
המדור סוקר מגמות, פרוייקטים ורעיונות מקוריים בתחומי הקד"מ, האירועים והשיווק בחו"ל.
חפש בכתבות:

פסים, נקודות ולפעמים משבצות - שנות ה- 60 באופנה הישראלית

מאת: חדשות מפיק /
27.02.2017
/ 10:30


 נווה שכטר, מרכז לתרבות ואמנות יהודית, פותח לכבוד פורים תערוכה חדשה וססגונית במיוחד: פסים, נקודות ולפעמים משבצות - שנות ה-60 באופנה הישראלית.


התערוכה תציג את אוסף בגדי שנות ה- 60 הנדיר והעשיר של גיל פנטו, אספן הנוסטלגיה הידוע, כרזות אופנה משנות ה- 60, ומשקפיים ממוזיאון אופטיקנה למשקפיים, אופטיקה ותרבות חזותית.

 

התערוכה תיפתח ביום חמישי, 2 במרץ 2017, בשעה 20:00, במרכז נווה שכטר, רחוב שלוש 42 נווה צדק, תל אביב – יפו. התערוכה תימשך עד ה- 24 במרץ 2017.

התערוכה פתוחה בימים א-ה, 17:00-9:00, ימי שישי 13:00-10:00

התערוכה פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום.

 מדי יום חמישי בשעה 19:00, יתקיימו מפגשי שיח גלריה בנושאים הבאים:

9.3.17 טל גרנובסקי עמית מארכיון שנקר על אופנת שנות ה-60 בארץ ובעולם

16.3.17 הבמאית עידית אברהמי על אחורי הקלעים של הסדרה התיעודית "סיפורי בדים", אורחת מיוחדת - המעצבת דורין פרנקפורט

23.3.17 גיל פנטו והגרדרובה העברית

המפגשים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום.

  

כמחווה פורימית מתחפשת "גלריה שכטר" לבוטיק תל-אביבי מהסיקסטיז. לכבוד הפתיחה משליך החוג הנוצץ של תל-אביב את בגדי האלטע שמאטעס שלו ונוהר להתרשם משמלות, חצאיות, מכנסיים, משקפי שמש ותיקים היישר משנות השישים.

 

כמה מילים על מנהג ההתחפשות בקרב היהודים בפורים. המנהג מוכר לראשונה מאיטליה במאה ה-15. אמנם יש המשייכים אותו לפסוק ממגילת אסתר המזכיר התהפכות: "אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב", אך המחקר האקדמי מוכיח כי מנהגי פורים – התחפשות, התהוללות ושתייה – מקורם בחג פרסי קדום, בקרנבלים ובנשפי המסכות האיטלקיים, במיוחד בוונציה של ימי הביניים. לעומת הוותיקים בארץ, בני עדות המזרח התוודעו למנהג התחפושות בפורים רק בהגיעם לישראל.

 

שנות השישים הביאו עימן משב רוח רענן לאופנה הישראלית. כמו בעולם הגדול גם כאן שלטו באותה עת בגרדרובה רוח השחרור, חצאית המיני והצבעים הפסיכדליים. עד אז היו למדינת ישראל הצעירה בעיות גדולות יותר, וכך נותרה על כנהּ אופנת מדי הפלמ"ח ברחוב הישראלי. "קוד החאקי" שלט בעידודו של בן גוריון, והציבור לבש בעיקר מכנסי חאקי ארוכים, או קצרים מקופלים, עם חולצת חאקי או חולצה כחולה מתוצרת "אתא". לכבוד שבת היתה החולצה הרוסית מחליפה את חולצת החאקי. בחברת "אתא", נותנת הטון באופנה הישראלית, מגייסים את מעצבת האופנה הנודעת לולה בר – "המלבישה הלאומית" המביאה איתה ניחוח של יוקרה, צבעים והדפסים לעולם החאקי. חברת "משכית", אשר נוסדה על ידי רות דיין על מנת לספק עבודה לעולים חדשים, הפכה בשנים אלה למושג בינלאומי בעולם האופנה. הצבר והצברית אינם רוצים ללבוש יותר חאקי, אלא "להתלבש כמו בחו"ל". ואז הגיעו שנות השישים העליזות – מכנסי פדלפון, חצאיות מיני קצרצרות ושמלות פרחוניות.

אז הזדרזו והוציאו מן הבוידעם את חולצות הממבו והניילון ואת ספריי ניפוח השיער – והצטרפו למסיבה! 

אוצרת התערוכה:שירה פרידדמן

 

תגובות
אין תגובות למאמר