כל מה שחם בענף ! אמין, מקצועי ומקיף יותר.
כל יום שני, מדי שבוע
ניוזלטרים נוספים מהענף :
13/08/2017
ניסויים בקד"מ בבני אדם
המדור סוקר מגמות, פרוייקטים ורעיונות מקוריים בתחומי הקד"מ, האירועים והשיווק בחו"ל.
חפש בכתבות:

בכירים בתעשייה

מאת: עמית דנה - חדשות מפיק /
26.03.2015
/ 10:50
אמנם אתם עומדים לקרוא ראיון עם אייל נאור, אך בחרתי דווקא להתחיל עם משהו קטן שלי.
איש אופנועים אנוכי ואחרי 12 שנים בהן רכבתי על קטנועים הגעתי סוף סוף להחלטה שאני בשל לעלות לליגה של הגדולים. לכן, בסוף מאי האחרון רכשתי קוואסקי נינג'ה 300 והתחלתי להבין על מה הרוכבים הוותיקים דיברו. המהירות, ההתרגשות והסיבובים החדים שדמיינתי בראשי כל השנים התגשמו בדיוק מדהים לפנטזיות שהיו לי כל הזמן הזה. 
בוודאי אתם שואלים: "אבל מה הקשר עכשיו?"
אז ההרגשה הזו שמלווה אותי בכל יום על גבי האופנוע היא בדיוק אותה הרגשה שקיבלתי כשראיינתי את אייל. שיחה קולחת, מהירה מאוד, מפוצצת מידע, מעניינת והכי חשוב – מדויקת.
קריאה נעימה!

אייל נאור
אייל נאור
 
הכירו את אייל נאור:
בן 49, נשוי +2 (בת ובן בני 15 ושנה בהתאמה) ובמקור מקריית מוצקין.
כרגע גר בתל אביב ומקדיש את רוב זמנו לעבודה ולמשפחה.
בשביל הנשמה, אייל אוהב הליכות בים ובעיקר להתעסק בכל הקשור למטבח, בין אם בצד המבשל או בצד הסועד. הוא משתדל לבקר בכל מסעדה חדשה שנפתחת אך לא מקפח את המסעדות הוותיקות והמוכרות שהוא אוהב לחזור אליהן.
אך אל תתבלבלו, אייל מקפיד לשחק טניס ולהתאמן בטי אר אקס פעמיים בשבוע ולשתות כל בוקר את מה שהוא מכנה מיץ שמעון פרס המורכב ממים פושרים עם חצי לימון סחוט טרי וטיפה של שמן זית. יאמי. נראה לי.
 
משהו שלא ידעתם על אייל:
פעם בחודש הוא מבשל בעצמו ללקוחות "חדרפרטי-חווית אירוח" (מדובר באירועים של 50 איש)
 
אייל, מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?
דבר ראשון אני מתעורר עם השעון המעורר המתוק בעולם – הבן שלי, שמעיר אותי בין השעות 05:30 ל-07:00 בבוקר. אני מארגן אותו לגן תוך כדי לגימת מיץ שמעון פרס היומי שלי ויוצא לעבודה.
 
איך הגעת לתחום ואיפה התחלת את הצעד הראשון בו?
הגעתי לתחום מתחום אחר דווקא - מסעדנות ובתי קפה.
בגיל 13 (!) התחלתי לעבוד במסעדה ומאז אני מחובר לעולם המסעדנות בדרך כזו או אחרת. את הצעד המשמעותי הראשון בתחום עשיתי דווקא בתקופה פחות טובה, מלחמת המפרץ, בה ניהלתי את קפה עידן - מסעדת מטבח צרפתי, קונספט פחות מוכר דאז, שהביאה איתה בשורה חדשה לתל אביב. בקפה עידן טיפסתי בסולם התפקידים מברמן קפה ועד לניהול המקום. הבעלים היו כל כך מרוצים ממני, זה שלא השלים בגרות שלא נדבר על תארים כאלו ואחרים, שכשבסוף שנת 91 קפה עידן נסגר (בצו של עירייה) ולמרות שלא עבדתי בפועל, עדיין השאירו אותי בתשלום כמה חודשים רק שלא אתחיל לעבוד אצל המתחרים.
 
אחרי שהשתפשפתי בניהול מסעדה קניתי, בגיל 25, בר שכונתי בשם "פינת לסל" שמשך אליו המון אמנים ויוצרים ואושיות לילה תל אביביות והיווה בית חמים לכולם כשהדגש שלי היה לא משנה איזו דמות אתה, כולם מקבלים את אותו היחס.
בדיעבד זה היה הקסם שהשאיר אותי שם 4 שנים ולא 3 חודשים כמו שכולם חשבו.
עוד דבר טוב שיצא מפינת לסל הוא שהכרתי שם את מי שתהפוך לימים לאישתי הראשונה.
כשהגענו לדבר על החתונה, החלטתי שאני מפיק לעצמי את החתונה מה שבעצם הדליק לי את הניצוץ שכנראה היה חבוי בי, להיכנס לעולם ההפקות. 
 
אני לא יודע אם זה טוב או לא, אבל למדתי את התחום תוך כדי תנועה ולא במוסד לימודים כזה או אחר מה שחייב אותי להיפגש עם המון ספקים וללכת להמון אירועים לא שלי רק בשביל להבין איך העולם הזה עובד.
פגישה אחת שלא אשכח היא הפגישה הראשונה שלי בתחום שנערכה עם גיל טייכמן, אחרי כמה דקות מתחילתה אמר לי: "אתה תצליח". אחרי שהתלהבתי מהאמירה, נחתתי חזרה לכדור הארץ ושאלתי אותו שאלה פשוטה – למה אתה אומר את זה? גיל ענה שהוא יודע לזהות אנשים שיצליחו ואתה תצליח. ככה פשוט, בלי אינטרסים עם אמת גרידא. 
האירוע הראשון שהפקתי היה ב-9.03.95 בדיוק לפני 20 שנה בגן הפיקוס בפ"ת לחברת ערוצי זהב. ההתחלה שלי הייתה באירועים פרטיים אבל לשמחתי גיליתי את עולם האירועים העסקיים דרך חברות ההייטק.
 
את ההצלחה שלי אני חייב לעבודה הקשה והלא מתפשרת שלי יחד עם ההתלהבות והתשוקה למקצוע שהדביקה את כל מי שבא איתי במגע, מה שתרם לי רבות מבחינה מקצועית ואישית.
את דריסת הרגל שלי בעולם הקד"מ עשיתי כשזיהיתי את ההתפתחויות בעולם הזה והחלטתי שאני רוצה לחבור לחברה כזו. לאחר בחינה של השוק, הגעתי למסקנה שאני מעוניין להתחיל לעבוד עם חברת BTL של מירב אורן ובתיווכו של גיל טייכמן הגעתי לפגישה ומשם כל השאר היסטוריה.
בין השנים 2000-2001 חל תהליך המיזוג בין שתי החברות שלנו כשלבסוף נקנתה החברה על ידי קשר בראל לימים מקאן אריקסון. בסוף 2001  נפרדה, בידידות כמובן, דרכי עם מירב והחלטתי למכור את החלק שלי למקאן אריקסון ולצאת לדרך חדשה.
 
למרבה האבסורד האתגר הכי גדול שלי לא היה למצוא עבודה, כי כזו הייתה בשפע, אך דווקא למצוא לקוחות מכיוון שכשעזבתי את Momentum (BTL לשעבר) הייתי חתום על חוזה בו נאסר עליי לעבוד עם לא פחות מ-72 לקוחות למשך שנה שהיוו בעצם את רוב השוק.
זה המקום לומר תודה גדולה לכל הקולגות שלי שבזמנו קראו בגלובס את הידיעה על פרישתי ומיד התקשרו להציע לי עבודה. לאחר כחודשיים בחוץ מה שנקרא, התחלתי סדרת פגישות עם בעלים של חברות גדולות בתחום אך בער בי להקים עסק משלי. אחת מהפגישות הייתה עם יוני סער שהתקשר להציע לי עבודה. יום לאחר הפגישה הזו קמתי בבוקר והקמתי את החברה שלי. טרו סטורי.
 
אם לא היית בענף, מה היית עושה ולמה?
יש שני תחומים שמעניינים אותי – 
1. תחום המטבח באופן של לחזור להיות בעלים של מסעדה או שף.
2. עיצוב פנים – לא למדתי את זה, לא עסקתי בזה אבל התחום פשוט מושך אותי.
 
מה אתה הכי אוהב בענף?
חד משמעית את חדוות היצירה. זה מה שמניע אותי בוקר בוקר אחרי 20 שנה בתחום.
התמהיל הזה של לקוחות אמיצים, רעיונות פורצי דרך והחיבור שביניהם.
 
מה אתה פחות אוהב בענף?
תחושת המובן מאליו – כולנו חוטאים בזה אבל לפעמים בגלל התחרות ועודף היצע של חברות הפקה יש נטייה לחלק מהלקוחות לקחת אותנו כמובן מאליו. מה גם שהמובן מאליו מביא איתו מכה קשה לא פחות והיא גניבת רעיונות. קורים מצבים בהם חברות מגיעות לפרזנטציות, מסיימות אותן ומגלות לתדהמתן שהלקוח הוציא לפועל רעיון שלהם, דרך חברה אחרת! 
 
רגע לפנתיאון?
ההשקה של מגזין קוסמופוליטן בישראל – אירוע ראשון בביתן 1 בגני התערוכה בשנת 2003.
4000 איש הגיעו לאחד מהאירועים היותר יפים ויצירתיים שיצא לי להפיק.
הקונספט היה להביא את ניו יורק לישראל. איך עשינו את זה?  בנינו מועדון ניו יורקי אחד לאחד בהשקעה פיזית מטורפת עם גימיק אחד שאף אחד לא שכח למרות הזמן הרב שעבר,
מנהרת ליטופים – מנהרה שחורה שאורכה 30 מטר כשמאחורי המנהרה עמדו 40 איש, 20 מכל צד, שפשוט ליטפו את הקהל שהגיע עם נוצות לבנות בכל יד תוך כדי שתאורה אולטרה סגולה מאירה והופכת את כל החוויה הזו למטריפת חושים, תרתי משמע.
 
רגע למכונת הגריסה?
אין כזה. הייתי חוזר על הכל בדיוק אותו הדבר, כולל הטעויות שעשיתי כי אני מאמין שטעויות הן 
בית הספר האמיתי ואסור להימנע מהן, אלא לאמץ אותן וללמוד מהן. 
 
מה המוטו שלך?
לאהוב את מה שאתה עושה. רק ככה קמים בבוקר עם חיוך.

ספק/איש שירות שתרצה להמליץ עליו?
שי פאר מחברת "הקול" – חברה משפחתית שעוסקת תאורה הגברה והקרנה. מאופיין ברצינות, אכפתיות ורצון להצליח. 

טיפ של 20 שנה אחורה:
תאהבו את מה שאתם עושים, תפרגנו, תהיו הגונים ועם כל התחרות, שימרו על אתיקה וכבוד האדם. יש מקום לכולם.
 
לסיום, תרצה להוסיף משהו?
בניגוד לשמועות, לא פרשתי. אני כאן ולא מתכוון לפרוש בזמן הקרוב. 
זה שאני מדבר על "חדרפרטי" כל הזמן זה פשוט מהעובדה שהוא הבייבי שלי וכרגע הוא מעסיק אותי יותר כי קורים שם דברים שאותי מאוד מעניינים. אך חד וחלק, אני עדיין מפיק אירועים.
 
עד כאן אייל נאור - הבעלים והמנכ"ל של חברת השיווק החוויתי EXP ו-"חדרפרטי - חווית אירוח" חלל אירועים חדש.
נתראה ב-"בכירים בתעשייה" הבא!
עמית דנה חדשות מפיק.
 
תגובות
אין תגובות למאמר