כל מה שחם בענף ! אמין, מקצועי ומקיף יותר.
כל יום שני, מדי שבוע
ניוזלטרים נוספים מהענף :
13/08/2017
ניסויים בקד"מ בבני אדם
המדור סוקר מגמות, פרוייקטים ורעיונות מקוריים בתחומי הקד"מ, האירועים והשיווק בחו"ל.
חפש בכתבות:

רואים שקוף

מאת: חדשות 'מפיק' /
12.01.2015
/ 10:21

(ירושלים למרגלות מגדל דוד- קונצרט למען קקל- צילום שמואל יוסף שוויג 1926)

אוצר בלום של צילומי הארץ ובניינה נמצא בארכיון הצילומים של קק"ל, ובו גם מבחר תשלילי זכוכית נדירים ומרתקים. בתערוכה מוצגים עשרות מעבודותיהם של חלוצי הצילום בארץ, טובי הצלמים בין השנים

1921 ל- 1960 - שווייג, קלוגר, בן דוב, אורון, מלבסקי, פייגין ואחרים,  חלקם בקופסאות אור המחזירות להם את ההילה של צילום איכותי וקדום. 
 
בתוך קופסאות הארכיון נמצאו גם שברי זכוכיות של תשלילים שנחבלו אך נשמרו בקופסה מיוחדת. 
במלאכת מחשבת של איתור, הרכבה וסריקה, חיברו אוצר התערוכה עודד בלילטי, יחד עם מנהלת ארכיון קק"ל, פנינה לבני, את השברים לתמונות השלמות, לפעמים גם עשרות חלקים שהתנפצו לשברים, ממש כמו בפאזל. בכך, חשפו לראשונה דימויים אבודים שנדמה היה שלא יוצגו לעולם. 
 
שיטת הצילום על לוחות זכוכית, שנולדה בסוף המאה ה-19 וליוותה את עולם הצילום עד לאמצע המאה ה-20, שימשה את חלוצי הצילום העברי בארץ ישראל. הצלמים תיעדו דיוקנאות של החלוצים ואנשי הארץ בחיי היום יום, הקמת היישובים, אירועים מיוחדים, תמונות נוף ועוד. כשלושת אלפים לוחות זכוכית נשמרו בארכיון קק"ל ושימשו תשלילים לצילומים שנפוצו ברחבי העולם ובישרו על כך שמשהו גדול קורה בארץ-ישראל.
 
(רדיית דבש במכוורת גן שמואל-- צילום זולטן קלוגר 1958)
 
באותם ימים בהם מפגש בין אדם ומצלמה היה אירוע נדיר למדי, הצלם ומצלמתו זכו במעמד של כבוד. הצלמים הבינו שהם שותפים להנצחת ההיסטוריה, ומי שזכה להצטלם חש שהוא שותף לרגע היסטורי. ברבות מעבודותיהם נדמה שהם מבקשים "להקפיא" ולהנציח רגעים יקרי ערך שלא ישובו עוד.
 
עודד בלילטי: "כאוצר התערוכה עמדה בפניי המשימה לברור מבחר תצלומים מייצג של סגנון ותקופה מתוך אלפי  לוחות הזכוכית של קק"ל. התצלומים מרהיבים. הם מסודרים ומטופלים להפליא ונדמה שכל אחד מהם ראוי להצגה. אבל, משכה את לבי דווקא קופסה קטנה שנשאה את הכתובת: "שבורים ולא ניתנים לסריקה". החלטתי להשיב את התצלומים האבודים לחיים ולהציגם בתערוכה שלפנינו בפעם הראשונה".  ואכן משהו מרתק התחולל. חיבור השברים יצר תצלום חדש, קומפוזיציה שלא הצלם החליט עליה, אלא יד הגורל. מאה שנה אחרי שהוקפאו לנצח, זכו עתה לוחות הזכוכית השבורים למשמעות חדשה. ממרחק הזמן, כך נדמה לי, החלקים החסרים שבהם תורמים לתצלום מתח ואווירה מיוחדים, אולי אף יותר מאשר בתצלומים המושלמים".  
מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב |פתיחה: 22.1.15 |נעילה: 15.10.15 | אוצר: עודד בלילטי
תגובות
אין תגובות למאמר