כל מה שחם בענף ! אמין, מקצועי ומקיף יותר.
כל יום שני, מדי שבוע
ניוזלטרים נוספים מהענף :
23/08/2017
ניסויים בקד"מ בבני אדם
המדור סוקר מגמות, פרוייקטים ורעיונות מקוריים בתחומי הקד"מ, האירועים והשיווק בחו"ל.
חפש בכתבות:

למה אין תערוכות חדשות בישראל? ראיון עם יצחק שלו

מאת: יואב שי, חדשות 'מפיק' /
15.05.2014
/ 15:24

תחום התערוכות מהווה חלק חשוב ומניב בעולם ההפקות. השתתפות מוצלחת בתערוכה בינלאומית יכולה להזניק את התפתחותו של עסק ולשנות מקצה אל קצה את התנהלותו. אך מסיבה כלשהי, לעתים אנחנו רואים כי תחום זה לא מקבל את הכבוד הראוי לו ומקבל מעין תווית אפורה. המציאות, לעומת זאת, מראה כי מדובר בתחום מרתק לכשעצמו, שיכול להעניק המון לאלה אשר שעושים במלאכה.

כדי להבין מעט יותר את העולם החשוב הזה, תפסנו לשיחה את יצחק שלו, אחד מבעלי 'איטקס שרותי תערוכות בע"מ', 'שבל חברה לארגון תערוכות בע"מ' ו- EXPOEXPO, מנוע החיפוש לתערוכות בחו"ל, ושותף בתערוכות רבות בעולם. שלו הוא דמות מוכרת בענף, בעיקר בשל התרומה הרחבה שלו לתחום התערוכות בארץ ולשילוב של חברות ישראליות בתערוכות בינלאומיות בחו"ל.

ראשית, אם תוכל לספר קצת על עצמך ועל ITEX עבור מי שלא מכיר
 
התחלתי את העיסוק בתערוכות בשנת 1970 לאחר שחרורו מצבא קבע, במרכז הירידים בתל אביב (עוד כשהיה קרוי "יריד המזרח") כעוזר למנכ"ל. לאחר 5 שנים פרשתי והקמתי את שבל חברה לארגון תערוכות בע"מ, שפועלת עד היום כחברה לארגון תערוכות בישראל. עד היום ארגנו מאות תערוכות בכל תחומי התעשייה והמשק, כולל כל התערוכות הממלכתיות: 40 שנה למדינת ישראל ותערוכת היובל למדינה, שם שימשתי כמפיק/מארגן וכמנכ"ל. כמו כן החברה  ארגנה את השתתפות ישראל בתערוכות העולמיות אקספו 92 בסביליה/ספרד וכן באקספו 2010 בשנחאי. בשתיהן הייתי יועץ למדינה ומנהל הביתן.
 
בעברי גם הקמתי את ארגון העוסקים בתערוכות ושימשתי כיו"ר הראשון שלו.
 
איטקס הוקמה ב- 1982 אחרי שהבנו שעתיד התערוכות הוא לא בארץ, אלא בחו"ל. אנחנו מייצגים מאז את מרכזי הירידים של קלן ודיסלדורף ומטפלים כל שנה בקרוב ל- 500 יצרנים ישראלים המציגים בתערוכות שם ובלמעלה מ- 10,000 אנשי מקצוע מישראל שנוסעים לבקר בתערוכות.
 
אנחנו אחראים לגיוס המציגים, לשווק התערוכות בישראל, של שני המרכזים האלה בכל העולם.
 
איך אתה רואה את עולם התערוכות הבינלאומי לעומת זה הישראלי?
 
עולם התערוכות בישראל שוקע יותר ויותר לתהום הפרובינציאליות. מיצובה של ישראל בעולם ותדמיתה מרחיקים מכאן יצרנים זרים. יחד עם זאת, במיטב הציניות של המארגנים כאן, לכל תערוכה מצמידים את התואר "בינלאומית", למרות שאין מציגים או מבקרים מהעולם. יש מספר מאד מצומצם של תערוכות שבהן נרשמת נוכחות של מבקרים זרים ואלו בעיקר תערוכות החקלאות, ביטחון וביוטכנולוגיה.
 
בדרך כלל, גם היצרנים המקומיים שיש להם פוטנציאל ייצוא, אינם משתתפים בתערוכות כאן, אלא בחו"ל. השוק בישראל לא נחשב בעיניהם ובצדק. הוא קטן, דל בתקציבים ובמעוף. כך, אנחנו נשארים עם תערוכות שחשובות לשוק הישראלי אבל המציגים בהן הם יבואנים בלבד או ספקים שאין להם יכולת יצוא. 
 
אין ספק שהתערוכות הן מרכיב מאד חשוב בתמהיל השיווק של כל ספק לשוק המקומי, כי ההוצאה הכרוכה בכך לא גבוהה ביחס לתוצאות.
 
המשק כאן לא יכול בלי תערוכות. הן חלק אינטגרלי מהכלכלה המקומית. לנו, לדוגמה, יש שתי תערוכות קבועות שהמשק זקוק להן: רפואת שיניים (אידן) ותעשיית העץ (טימבר) כמובן שגם התערוכות של צוות שטיר חשובות ונחוצות למשק.
 
יצחק שלו
 
מה היית משנה בעולם התערוכות הישראלי?
 
העתיד של ענף התערוכות כאן הוא בשיתופי פעולה עם מארגני תערוכות מחו"ל, כדי שאלו האחרונים יביאו לכאן מותגי תערוכות בתחומים שצפוי שהמשק בישראל יזדקק להם בשנים הקרובות. אני לא רוצה לעשות את עבודת המארגנים קלה ולפרט באילו תחומים. שכל אחד יעשה את המחקר שלו. 
 
רק מעורבות של מארגנים מחו"ל תוציא את הענף מהפרובינציאליות שלו. כך קרה בטורקיה, בסין, במדינות אחרות במזרח הרחוק, בפולין ובמדינות מזרח אירופה ובימים אלה גם באפריקה.
 
זה חייב להגיע גם לישראל, וכתוצאה מכך יבואו קניינים מהעולם והחברות הישראליות שמשתתפות בתערוכות בחו"ל יראו בהשתתפות בישראל אופציה חדשה.
 
בינתיים, עד שזה יקרה, אנחנו ממליצים ליצרנים ישראלים להציג בתערוכות בחו"ל. 
 
לפעמים יש בעיה עם החדשים שביניהם, כי הם מתנהגים שם, כמו שהם מתנהגים כאן. כלומר, לא מעצבים נכון את הביתן שלהם, יוצאים מהנחה שמבקרים יבואו אליהם כי הם משתתפים בתערוכה גדולה ולא עושים עבודה מוקדמת כדי להזמין קניינים ולהיחשף בפני המבקרים הפוטנציאלים.
 
אנחנו מנסים להדריך אותם להתנהלות נכונה, כדי שלא יגידו בסופו של יום שתערוכות זו לא מדיה נכונה בשבילם. אנחנו רואים התקדמות יפה וההוכחה לכך, תמיד, היא ההשתתפות החוזרת שלהם באותה תערוכה כעבור שנה או שנתיים.
 
סה"כ להערכתי, מדי שנה משתתפים קרוב ל- 1,000 יצרנים בתערוכות בחו"ל. זה מספר יפה שנותן פרנסה טובה למעצבי התערוכות כאן. היום, רוב העבודה של הגדולים שבהם, מבוצעת עבור מציגים מישראל בחו"ל ואפילו אפשר לספר על מעצבים ישראלים שעושים עבודה עבור יצרנים זרים וזה עוד יותר יפה.
 
אם מעצבי התערוכות בישראל היו נשענים על עבודה עבור מציגים בתערוכות בארץ בלבד, הם לא היו קיימים.
 
למצב הביטחוני / מדיני בישראל יש השפעה בכל בתחומים, בעיקר בכל הנוגע לעבודה בחו"ל. איך זה מתבטא בתחום התערוכות הבינלאומיות? 
 
מאחר שכלכלה ושלום כרוכים זה בזה, ולאור התנהלות הממשלות בישראל, לא נראה לי שאנחנו נזכה לראות בעשור הקרוב שינויים משמעותיים בתחום התערוכות בישראל ואני מתפלל שהמצב יישאר יציב ויבואנים ימשיכו להציג בתערוכות כאן, כי המשק זקוק להם.
 
גם כמה נושאים חדשים לתערוכות לא יזיקו. לא ראינו בשני העשורים האחרונים, תערוכות חדשות בישראל. 
 
אחת הסיבות לכך היא היחס שמקבלים המארגנים מצד מרכז הירידים בתל אביב. המרכז דורש מהמארגנים להתחייב על התערוכה החדשה עוד לפני שהמארגן יודע שיש לה סיכוי להתממש. זאת ועוד, עליו לשלם דמי קדימה שלא יוחזרו אם התערוכה לא תצא לפועל. שיקוליהם איתם, אבל עבור המארגנים זו חסימה של כל יוזמה חדשה
 
אגב, אולמות אחרים אינם קשוחים במידה הזו אבל, לצערנו, אין מקום תחליפי לתערוכות מסוימות
 
כנסים, זה כבר סיפור אחר, הרבה יותר אופטימי.
תגובות
אין תגובות למאמר