כל מה שחם בענף ! אמין, מקצועי ומקיף יותר.
כל יום שני, מדי שבוע
ניוזלטרים נוספים מהענף :
28/09/2017
ניסויים בקד"מ בבני אדם
המדור סוקר מגמות, פרוייקטים ורעיונות מקוריים בתחומי הקד"מ, האירועים והשיווק בחו"ל.
חפש בכתבות:

האם הקהל הישראלי מוגן באירועים המוניים?

מאת: יואב שי, חדשות 'מפיק' /
02.10.2013
/ 13:29
ב- 15 באפריל 1989 הגיעו האוהדים של קבוצות הכדורגל ליברפול ונוטינגהאם פורסט למשחק חצי הגמר של הליגה האנגלית של אותה שנה במגרשה הביתי של קבוצת הכדורגל שפילד ונסדיי. מה שהם לא ידעו כאשר היו בדרכם למשחק, הוא כי הם צפויים להיות מעורבים באחד האסונות הגדולים ביותר שידע הכדורגל העולמי. בשל שורה של מחדלים וטעויות בניהול האירוע, 93 מאוהדי ליברפול מצאו את מותם באותו היום. קרוב ל- 800 נוספים נפצעו בתקרית.
 
אירוע טרגי זה היווה נקודת מפנה משמעותית ביחס שנתנו האנגלים לאירועים מרובי משתתפים. ועדת חקירה מיוחדת שהוקמה בעקבות האירוע, בראשותו של השופט טיילור, הטילה את האשמה המרכזית לאסון על תפקודה של המשטרה שהיתה אחראית על הבטיחות באירוע, ועל מספר החלטות הרות גורל שביצעו מפקדיה בשטח, שהובילו בסופו של דבר לאסון הגדול.
 
חלקו הראשון של הסרט הדוקומנטרי המרתק שעקב אחרי הנסיבות לאסון
 
בעיקרו של דבר, האסון נבע מחוסר ידע בסיסי של מפקדי המשטרה, חוסר ניסיון ומחסור בנהלים ברורים באשר לניהול כמויות גדולות של קהל ושמירה על בטחונו. בשל הממצאים האלה, המליצה ועדת החקירה להעביר את ניהול האחריות לניהול אירועים המוניים לידיהם של מנהלי קהל מקצועיים. מנהלי קהל אלה נדרשו ללמוד את המקצוע, מקצוע אקדמי לכל דבר ועניין, המסתמך על תורת ניהול תנועת הקהל שהתפתחה בעקבות החקיקה האנגלית. תורה זו באה לתת מענה לאחד הסיכונים המרכזיים באירועים המוניים- האנרגיה אשר מיוצרת על ידי משתתפי האירוע. אנרגיה זו, במידה ואינה מנוהלת נכון, יכולה לגרום לנפגעים, כפי שראינו באסון הילסבורו באנגליה, או אפילו בארץ, באסון ערד שהתרחש בשנת 1995 וגבה את חייהם של שלושה צעירים שהגיעו למופע של להקת משינה
 
מקצוע ניהול הקהל תופס בשנים האחרונות תאוצה ברחבי העולם. מדינות רבות ברחבי אירופה כבר אימצו לחיקן את התקנות המחמירות שחוקקו הבריטים בדם, בעוד את המקצוע עצמו ניתן ללמוד כיום גם בגרמניה, בהולנד ובמדינות נוספות מחוץ לממלכה המאוחדת.
 
ובארץ?
 
בארץ נמצאים בפער משמעותי ביחס לניהול תנועת קהל ביחס למקובל בעולם המערבי. בכל הקשור לניהול קהל ובטיחות באירוע, כל שנדרש ממי שמעוניין להפיק אירוע המוני, הוא הגשת טופס 7.7 ה' לרישוי עסקים, על מנת לקבל את אישורה של המשטרה. נכון, ישנם פרמטרים הקבועים בחוק הנוגעים לפתחי יציאה וכניסה לאירועים, אך פרמטרים אלה לא עושים כל שימוש בידע שנצבר על ידי מנהלי הקהל בעולם, ובתיאוריות והתורות השונות שנבנו על סמך הידע הזה והפכו אותו למקצוע האקדמי שהוא כיום.
 
מי שכן מנסה לשנות את המצב בארץ הוא גיא קדם, מנהל הקהל הראשון בארץ, אשר מנסה לייבא לארץ את המקצוע החשוב. קדם סיים את לימודיו באוניברסיטת באקינגהאמשיר (Bucks university) בניהולו של דוקטור מיק אפטון- מחלוצי התחום בעולם ומי שחקר את המחדלים שהובילו לאסון ערד, וקיבל לאחרונה תואר מוסמך לניהול קהל Crowd safety management.
 
גיא קדם ומיק אפטון
גיא קדם ומיק אפטון
(צילום: יח"צ)
 
משיחה שניהלנו עם קדם, עולה כי תפקידו של מנהל הקהל מורכב הרבה יותר מזה אשר ניתן לתאר מקריאה יבשה של החומר. ניהול הקהל מתחיל הרבה לפני שמתחיל האירוע, החל משלב התכנון, הקמת האתר, הגעת הקהל לאירוע, עמידה בתורי הכניסה, מהלך האירוע, יציאת הקהל, פירוקו, מתן פתרונות בזמן אמת והיערכות לכל תרחישי החירום האפשריים.
 
(תמונת מסגרת: FreeDigitalPhotos)
תגובות
אין תגובות למאמר