כל מה שחם בענף ! אמין, מקצועי ומקיף יותר.
כל יום שני, מדי שבוע
ניוזלטרים נוספים מהענף :
13/08/2017
ניסויים בקד"מ בבני אדם
המדור סוקר מגמות, פרוייקטים ורעיונות מקוריים בתחומי הקד"מ, האירועים והשיווק בחו"ל.
חפש בכתבות:

מאמר אורח: ז'רגון מקצועי - האויב השקט שלכם

מאת: צפריר בשן /
16.09.2013
/ 11:31

אנחנו חיים בעולם שמכווץ אותנו לתחומי התמחות קטנים והולכים. היה כבר מי שאמר שכדי להתמחות בתחום מסוים, אדם צריך לעבוד בו במשך עשרת אלפים שעות. יכול להיות שהוא צודק. הבעיה היא, שככל שאנחנו נדחקים לפינת ההתמחות שלנו, כך אנחנו מפתחים שפה משלנו. בין שאדם הוא רואה חשבון, משפטן, מהנדס, איש שיווק או מומחה לכל תחום אחר, הוא רוכש בתהליך הזה שפה משלו.

השפה הזו אינה שפת הכלל, אלא שפתם של המומחה ושל הקולגות שלו לבדם. לאדם הרגיל אין מדרס רגל של ממש בעגות המקצועיות הללו ובז'רגונים המתמחים. הוא מדבר, כותב, קורא ומבין שפה אחרת – את השפה המאגדת את כולנו. במקרה הצר והדל של קוראי המאמר הזה – מדובר בעברית.

הנטייה הטבעית והלא אפקטיבית
 
אילו הייתם רואי חשבון שחיים בעולם שכל אוכלוסייתו היא רואי חשבון, הרי שהיה לכם טעם של ממש לדבר ולכתוב בז'רגון הזה. כולם היו מבינים אתכם. אבל אם עליכם לתקשר גם עם עורכי דין ואנשי תפעול, ולא עלינו אפילו עם אנשי שיווק ומכירות, הז'רגון שלכם הופך באחת לשפה זרה, ולאנשים שבצד השני אין כל דרך להבין על מה אתם מדברים.
 
בהיותנו המומחים שאנחנו, הנטייה הטבעית שלנו היא לדבר ולכתוב בשפה המקצועית שלנו. זה מעיד על ההיכרות הנרחבת שלנו עם תחום ההתמחות, על ידע מקצועי עמוק, על הבנה מקיפה של התחום שלנו – ועל כישורים תקשורתיים לא אפקטיביים בעליל.
 
כשאתם כותבים לחבר, לנותן שירות או לגננת את השפה הזו, אתם מבצעים אקט לא תקשורתי, ובהכרח לא אפקטיבי. אתם מדירים את הקורא שלכם מן הטקסט שאתם שולחים לו. אתם מתקשרים איתו לכאורה, אבל בפועל אתם כותבים לו סוג של סינית. ראיתם פעם דו"ח אבחון לקויות למידה ששולחת פסיכולוגית להורי הילד המאובחן? מדובר במסמך נורא. יכולים להיות שם עשרות עמודים שדנים בילד שלכם (חלומו של כל הורה), אבל לא תבינו תשעים אחוז מהכתוב.
 
הסתמכו על המכנה הרחב
 
כתיבה אפקטיבית חייבת להסתמך על מכנה משותף רחב. בדרך כלל המכנה המשותף הזה הוא שפה, אבל אפשר לרמות את השפה. אם תפגיזו את המכותב שלכם במונחים מקצועיים מתחום התמחות זר לו לחלוטין, תותירו אותו במקום שבו הוא היה לפני המסר שלכם, אבל עם פחות זמן, ואולי גם עם יותר עצבים. יש סיכוי סביר שהוא ישאל אתכם מה לכל הרוחות רציתם להגיד. ויש גם סיכוי שהוא לא יענה, ימחק את המסר שלכם – ואם היה לכם משהו למסור לו, המשהו הזה ייעלם בתהום הנשייה עד שתנסו שוב.
 
לרוב, אנשים כותבים שפה מקצועית מובהקת כדי לעשות רושם, כדי להוכיח ידע או כדי להסתיר חוסר ידע. אם גם אתם סובלים מהנטייה הזאת, הרי שאתם כותבים בבגדים של אדם אחר, של מומחה. למה? אתם יכולים להיות ענייניים ומקצועיים ולכתוב בעברית. אם תשתמשו בשפה היומיומית הטבעית שלכם, תפחיתו את הסיכוי לטעויות מביכות, תפחיתו את הסיכוי שהמכותב שלכם לא יבין אתכם ובקיצור – תגבירו את הסיכוי לתקשורת מוצלחת ואפקטיבית. זאת ועוד, במקרה שבנקודת זמן כלשהי תזמינו גורם חיצוני להתכתבות ביניכם – למשל, מנהל או רפרנט ממחלקה אחרת – יש סיכוי שהוא עלול להבין אתכם!
 
הכי חשוב: הפעילו שיקול דעת
 
ואל תשכחו להפעיל שיקול דעת. אם אתם מהנדסי תוכנה ששליש מאוצר המילים הרלוונטי והענייני שלהם הוא אנגלית, יכול להיות שאין לכם ברירה, ואתם חייבים להתכתב באנגלית קלוקלת של ישראלים, רוויית מינוח מקצועי מעולם הקוד. זו השפה האפקטיבית שלכם. לכו איתה. יש מי שיטען שבמקרה הצר הזה, אתם ממילא לא טיפוסים קומוניקטיביים מדי, אבל אפילו אם יש שריד של אמת בבדיחה הזאת, זיכרו: עדיף שהטקסטים שלכם יעידו פחות על המומחיות שלכם ויהיו יותר קריאים. בסופו של דבר, מטרתה של המילה הכתובה היא תקשורת. אל תפספסו את המטרה הזו.
 
ומילה אחרונה אחרונה לאקדמאים: בתוך המחלקה, הקתדרה או הקמפוס, הקולגות יעשו מאמץ ויקראו את המחקר שלכם, בין אם הוא על אנזים, גן, תורה כלכלית או חיפוש פילוסופי אחר האמת. אבל אם אתם מבין יחידי הסגולה שרוצים שגם אמא או הבעל יבינו על מה לעזאזל עבדתם כל השנים האלה, חישבו לעיתים בינכם לבין עצמכם איך להפוך את השפה המוזרה והייחודית שלכם למשהו שגם אדם מן השורה יכול להבין. אולי ככה יכעסו עליכם מעט פחות כשאתם נשארים במעבדה עד אמצע הלילה.
 
צפריר בשן הוא מחבר הספר "כתיבה אפקטיבית" שמלמד לכתוב טוב יותר טוב בעבודה, באינטרנט ובחיים בכלל.
 
הסדנאות הקרובות יתקיימו ב- 29/9 (חיפה), 30/9 (תל אביב) ו- 1/10 (ירושלים)
 
כתיבה אפקטיבית
כריכת הספר
תגובות
אין תגובות למאמר