כל מה שחם בענף ! אמין, מקצועי ומקיף יותר.
כל יום שני, מדי שבוע
ניוזלטרים נוספים מהענף :
13/08/2017
ניסויים בקד"מ בבני אדם
המדור סוקר מגמות, פרוייקטים ורעיונות מקוריים בתחומי הקד"מ, האירועים והשיווק בחו"ל.
חפש בכתבות:

האסון בהר הרצל – הרהורים על השטויות שכותבים בעיתונים

מאת: יואב שי; חדשות 'מפיק' /
14.02.2013
/ 10:00
בכל יום אנחנו מקבלים המון אינפורמציה מהעיתונים בנושאים כאלה ואחרים ומקבלים אותה כתורה מסיני. לעתים נדירות אנחנו נתקלים בכתבות הנוגעות לתחום ההתמחות שלנו, ובמקרים כאלה אנחנו יכולים להבחין בדיסאינפורמציה ובחוסר הדיוק שבהן, אבל מה זה אומר על מה שמעבירה לנו העיתונות הרגילה בנושאים אחרים? האם אנחנו יכולים להאמין למה שכתוב במדיית ההמונים בכל הנוגע לכלכלה? לגרעין האיראני? לתככים בין המפלגות השונות?
 
לפני כשבוע התעוררנו לכותרות גדולות בעיתון 'מעריב' על כך שבעקבות תחקיר של העיתון, התבצעו שינויים מרחיקי לכת בתנאי המכרז לקיום הטקס המרכזי של יום הזיכרון ויום העצמאות בהר הרצל. "תוקנו הכשלים" זעקו הכותרות בגדול ובצבע אדום, כאשר המילים "ליקויים" ו"רשלנות" חוזרות שוב ושוב במהלך הכתבה, והעיתון שמח להבהיר לקוראים את העובדה כי כמה מכתביו האמיצים יצאו לשטח והצליחו לגרום לשינוי אמיתי, אך בסיכומו של עניין, הכתבה היתה מלאה בליל של אינפורמציה אשר נשמעת טוב לקורא ההדיוט, אשר לא מצוי בפרטים המלאים.
 
לראשונה, הפרויקט יצא להפקה חיצונית במכרז
 
כמו כל העוסקים בענף, קראנו בעיון רב את הכתבה. הרי בסופו של דבר, מדובר כאן בנושא הקרוב לליבנו. אבל במהלך הקריאה, התגלעו להם מספר סימני שאלה שלא קיבלו תשובות מספקות מהנאמר בה. קריאה לעומק העלתה כי המונחים המקצועיים שהכותבים השתמשו בהם בכתבה מפורשים בצורה לא נכונה וחלקם אף שגויים בצורה קיצונית. למשל, אחת הדוגמאות המובאות בכתבה מדברת על החלפת גשר התאורה בו השתמשו בשנה שעברה ב"עמודי תאורה שיקובעו לרצפה", מונח סתום שאף אחד בענף לא יודע לפרש אותו מאחר ואין קונסטרוקציה כזו בתחום שלנו. ישנם מגדלי רמקולים המהווים קונסטרוקציה מיושנת לצרכים האלה הסובלים מחסרונות רבים. יש פתרון בדמות גשר תאורה, כפי שבוצע בשנים קודמות, אך בשל הדרישות החדשות של המכרז, אין להשתמש בו. פתרון נוסף הוא הרכבת תאורה על מנופים, אך ישנו ספק רב בדבר הבטיחות של פתרון זה ביחס לאחרים. הפתרון שפורסם בכתבה, הוא בעיקרו פתרון קוסמטי שנראה יפה במכרז, אבל חסר ביטויי אמיתי  בשטח.
 
אבל אנחנו קופצים קדימה, כשעדיין לא נגענו בנקודה הראשונית של ההפקה עצמה. זו היא השנה הראשונה בה משרד ההסברה מוציא את הפקת האירוע לחברת הפקה חיצונית. במשך כל השנים, כמו גם בשנה שעברה, הופק האירוע על ידי משרד ההסברה והתפוצות. המהלך הזה בעצמו גורם להרמת גבה. נראה כאילו המשרד העדיף לשמור את הנושא הטעון הזה, של הפקת האירוע שנה אחרי התאונה, הרחק מידיו. נראה כאילו המשרד מטיל את האחריות הרחק ממנו ומעדיף לא לקחת חלק באירוע בגלל שאין לו מושג איך להפיק אותו בצורה שונה משנים קודמות. בכלל, כמי שמכירים את התנאים ואת השוק בארץ, אנחנו יודעים  שכדי לקיים את האירוע בתנאי המכרז המקוריים, יהיה קשה למפיקים לסטות מצורת העבודה של משרד ההסברה. כך יוצא, שבעצם פנייתו למפיקים חיצוניים, המשרד "זורק" את הפקת האירוע על מישהו אחר שימצא הוא את הפתרונות.

רוב החברות שנגשו למכרז פרשו מיוזמתן
 
אבל זה לא נגמר כאן. 12 חברות הפקה ניגשו למכרז המדובר, כאשר בסופו של דבר, רק שלוש חברות הגישו הצעה סופית. שוב, סימני שאלה רבים נשארים באוויר. מה גרם לתשע חברות הפקה למשוך את ידיהן מהצעת עצמן להפקת האירוע המרכזי של מדינת ישראל, ולוותר על אירוע בתקציב של מיליונים, בשנה שהיתה לא פשוטה לענף.
 
התשובה לשאלה האחרונה מגיעה משיחה שניהלנו עם גד אורון, אחד המתמודדים במכרז.
 
"משרד ההסברה הוציא את הפקת האירוע להפקה של חברה חיצונית מכיוון שמשרד ההסברה לא יודע להפיק". אומר לנו גד אורון. "כמו שפקיד בעיריית תל אביב שצריך לסלול כביש לא עושה זאת בעצמו, אלא מביא קבלן שיבצע את העבודה, אותו דבר גם עם הפקת אירוע בסדר גודל כזה. אתה חייב להעביר את ההפקה לאנשי מקצוע שיודעים לבנות מערך נכון ובטוח של הפקה.
 
מכרזים בסדר גודל של אירוע כזה מורכבים משני חלקים. החלק הראשון הוא מקצועי, טכנולוגי ובטיחותי, והוא זה הכולל גם את החלק האמנותי של האירוע, והחלק השני הינו משפטי. כל החלקים המקצועיים במכרז היו חובבניים לחלוטין. המכרז כולו היה שגוי מן היסוד ועמד בסתירות רבות למה שדרשו מהנדסי הבטיחות שלנו. לדוגמא, עצם הדרישה של משרד ההסברה להשתמש בגשר התאורה אך מבלי לאפשר לנו לעגן אותו לקרקע, כפי שנדרש על ידי מהנדסי הבטיחות. אותו גשר תאורה שכיום אנחנו שומעים כי לא ייעשה בו שימוש."
 
היועצים המשפטיים דחקו בנו לא להיכנס למכרז
 
"אנחנו שלחנו למשרד ההסברה תשעה עמודי בקשה להבהרות עם כ-100 סעיפים, ועל חלק גדול מהן לא קיבלנו תשובות מספקות. בגלל כל הבעיות האלה, היועצים המשפטיים של החברה שלי אמרו לנו לא להיכנס למכרז, אך בסופו של דבר, לא קיבלנו אותו.
 
אחת הטענות שלנו כנגד המכרז, היתה הדרישה שלו לאספקה של ציוד שנמצא רק בידיה של חברת 'עיצוב במה', לצד הדרישה לא להשתמש בשירותיהם של ספקים שהשתתפו בהפקת האירוע בשנה שעברה. הדבר הראה, בין היתר, על חוסר ההבנה והחובבנות של המשרד. אנחנו הצענו למשרד ההסברה לשכור את הציוד מ'עיצוב במה' ולהפעיל אותו באמצעות חברות אחרות.
 
כל ההתדיינות הזו מול משרד ההסברה התנהלה מעל לראשיהם של מנהלי חברת 'עיצוב במה', שהבהירו לי שאין להם כל עניין לקחת חלק באירוע בשום צורה שהיא".
 
מי שכן זכתה במכרז היא חברת 'בנדה הפקות' שקיבלה הנחיה ממשרד ההסברה לא לשוחח על ההפקה עם התקשורת. פנינו ישירות למשרד ההסברה בבקשה לקבל מספר הבהרות, אך לא קיבלנו את תגובתו עד שעת פרסום הכתבה.
כותרות מדממות
מה עומד מאחורי הבחירה להעמיד כותרות מדממות?
 
שאלה נוספת שעולה בעקבות הכתבה של עיתון 'מעריב'- מדוע דווקא עכשיו, ומדוע דווקא שם? איך יכול להיות שנושא כזה מטופל רק על ידי עיתון אחד בישראל, ולא זוכה לאף התייחסות בשאר העיתונים? איך זה אפשרי, שאפילו בימים שאחרי פרסום הכתבה, לא שמענו על אף אזכור שלה בשאר כלי התקשורת?
 
האם הפרסום של הכתבה חף מאינטרסים?
 
בסופו של דבר, נראה כי מערכת העיתון פרסמה את הכתבה אך ורק במטרה לייצר כותרות גדולות. כי הרי איך שלא נסתכל על זה, אם שמים בצד את התאונה הטראגית והמצערת שהתרחשה בשנה שעברה ואת הסיפור האישי הכואב של המעורבים בעניין, סיפור גדול אין כאן, לפחות לא מהפן ההפקתי של האירוע. התזמון של פרסום הכתבה, אם בכלל, לא נראה לנו מחוייב המציאות. בנוסף, חברת 'עיצוב במה', אשר ניצבת במרכז החצים של הכתבה, לא תכננה לקחת חלק בהפקה, וחלק מהשינויים שהתבצעו בהפקה, נדרשו עוד לפני התחקיר של העיתון.
 
הכתבה שפורסמה לפני כשבוע בעיתון 'מעריב' בנושא האסון בהר הרצל הדליקה לנו נורה אדומה וחשובה. רבים הם אנשים הקוראים עיתונים ומבססים לפיהם עמדות שונות התואמות את המידע שניתן להם. חלקם משקיעים בבורסה בהתאם למדורים הכלכליים, ואחרים מצביעים למפלגות בהתאם למה שנכתב עליהן במדורי הפוליטיקה השונים. האם אנחנו יכולים להמשיך להסתמך על עיתונים שאינם מקצועיים בתחומם ורודפים אחרי כותרות על מנת למכור עיתונים?
 
אנחנו נשאיר אתכם עם התהיה הזו.
תגובות
התקבלו 4 תגובות
1.  מעריב הביתה
2.  כתבה מטופשת
3.  להפיק לקחים .
4.  שימוש ציני בכאב המשפחה לצרכים עסקיים