בסיכון גבוה
ישנן חברות שמצליחות תוך חמישה שבועות להשלים סבב גיוס הון ראשוני של מיליון דולר. כך היה במקרה של Any.DO , חברת סטארט-אפ ישראלית מתחום המובייל. בסוף 2010 פרסם האתר ניוזגיק שהמשקיעים החדשים של החברה הם שילוב של קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים.
 
הון ראשוני נקרא גם "כסף סיד" (Seed Money) – זהו הכסף שנדרש כדי לקיים את החברה למשך פרק זמן מסוים של פיתוח עד שהיא מגיעה למצב שבו היא מסוגלת לממן את עצמה, או עד שהיא מצליחה ליצור משהו בעל ערך ששווה בשבילו לעשות סבבי גיוס נוספים. בדרך כלל גיוס ראשוני הוא מעין גיוס לצורך "בדיקת היתכנות"' שלעיתים נעשה גם כהלוואה. למעשה זה מהווה שלב אחד לפני הגיוס המוסדי הראשון שקורה בהמשך. מיהם אותם משקיעים שיהיו מוכנים להיכנס להשקעה עם רמת סיכון כל כך גבוהה? ובכן, יש כמה אפשרויות:
 
1) אחד המקורות הידועים לגיוס התחלתי ידוע בכינוי FFF - (Friends, Fools and Family). הכינוי הוא אולי ציני אבל קחו בחשבון שמשקיעים מגיעים מכל מיני מקומות - חלקם בלתי צפויים. היחסים שאתם יוצרים והרושם שאתם משאירים במקום מסוים, בזמן מסוים (למשל בראיון עבודה, במפגש חברתי, בברבקיו משפחתי וכו'), יכולים להפוך לקשרים מאוד מועילים בעתיד. מומלץ מאוד לספר את "הסיפור" של המיזם. אנשים מתחברים לסיפורים, וזה מדהים עד כמה יזמים שמנסים לגייס כסף נכנסים לפרטי פרטים של העניין, מבלי ליצור קודם את הקשר הרגשי שבא מסיפור. דוגמה טובה לכך היא סגנון הפרזנטציות של סטיב ג'ובס. בנוסף, תנו לחברים, למכרים, ולבני משפחה סיבות טובות להסתכן ולתמוך בעסק שלכם על ידי תמריצים אטרקטיביים.
 
2)  קרנות הון סיכון – קרנות הון סיכון משקיעות כספים של גופים אחרים, והן נדרשות לספק החזרי השקעה במכפילים גבוהים (פי 6 ומעלה תוך שבע שנים). כתוצאה מכך הגישה שלהן זהירה— הן מצפות לקבל חברה בשלה עם (POC-Proof of Concept) שמאחוריה יזמים מנוסים, ויש להן גם נטייה להאריך בתהליך קבלת ההחלטות. לגיוס מקרנות יש כמובן יתרונות, אך בתקופות שבהן יש סבירות נמוכה להשיג השקעה מקרן הון סיכון, תשומת הלב מופנית אל האנג’לים וקבוצות ההשקעה.
 
3)   אנג'ל - במקרים רבים בעולם היזמות הטכנולוגית, הגיוס הראשוני ברמת ה-Seed נעשה ממשקיעים פרטיים (אנג'לים) שמוכנים להשקיע סכום קטן בתמורה לחלק משמעותי יחסית ממניות החברה. המונח "אנג'ל" הגיע במקור מברודווי, שם השתמשו בו כדי לתאר אדם אמיד שמשקיע את כספו בהפקות תיאטרון. בהשוואה לקרנות הון סיכון, תהליך ההשקעה של האנג’לים הרבה יותר קצר. לרוב ההחלטה מתקבלת אחרי פגישה או שתיים (ולפעמים זו החלטה אינטואיטיבית לגמרי). האנג’לים, שמשקיעים לרוב מכספם הפרטי, ישמחו לאקזיט מהיר עם מכפילים נמוכים יותר (מכפיל של 3-4 בתוך שנתיים יכול לספק).
 
קשה לקבל השקעה מקרן הון סיכון, וגם השקעה מאנג'לים היא דבר לא פשוט. לפנייה אליהם יש אלמנטים שונים ודומים לפנייה לקרנות הון סיכון. הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לצאת לדרך:
 
א) רק במקרים מאוד נדירים אנג'לים בוחרים להשקיע על סמך מצגת שנשלחה באימייל או כתוצאה מפגישה עם יזמים שהם לא הכירו קודם לכן. הכלל הוא לנסות למצוא גוף שלישי שמכיר את שני הצדדים, שיידע לחבר ביניהם, ולהיות גורם מתווך אמין. זה יכול להיעשות בשיטת חבר מביא חבר או דרך משרדי עורכי דין/רואי חשבון/חברות תיווך עסקים, שיש להם קשרים עם קבוצות משקיעים.
 
ב) לימדו על האנג'ל כל מה שניתן ללמוד (במה השקיע בעבר, למי הוא מקושר, וכו'). ומעל הכל בדקו אם עלול להתעורר בעתיד ניגוד אינטרסים כלשהו.
 
ג) האנג'לים מתחלקים לשתי קבוצות: למשקיעים הפיננסיים ולמשקיעים שהם בעלי רקע טכנולוגי, שיכולים לסייע גם בהכוונת החברה ברמה הטכנולוגית. אנג'לים משתי הקבוצות יכולים לעזור בפתיחת דלתות וביצירת קשרים. במקרים רבים האנג'לים אינם מעוניינים אך ורק בהחזר על השקעה (ROI). לחלקם יש רצון להיות המנטורים של היזם, ולהיות מעורבים באופן פעיל. מומלץ לשלב אדם טכנולוגי ברמה גבוהה, שמשלב גם הבנה עסקית, ולתת לו תחושת שייכות והערכה. אנג’ל הוא שותף, וחשוב לפעול בהתאם למוטיבציות שלו (מי שרוצה להיות מעורב לתת לו להיות מעורב, ומי שנותן חופש פעולה ורק מחפש את התשואה, לתת לו את השקט). 
 
הון ראשוני (seed) הוא הון יקר לכן חשוב לשקול היטב את אמצעי הגיוס. לדעתי, אין מודל “נכון”. ישנם תחומים בהם נדרשת השקעה ראשונית גדולה יחסית, וזה מחייב למצוא את המשקיע הנכון, בתנאים הנכונים, ובזמן הנכון. יחד עם זאת, בתחומים אחרים, כאשר ההשקעה הראשונית היא בסדרי גודל קטנים יחסית, כדאי ליזמים לשקול לוותר על חיפוש אחר ההשקעה הגדולה (והמושלמת) שאולי לא תגיע, ופשוט לצאת לדרך לבד, בשיטת "עשה זאת בעצמך". גם זו אופציה.

הכותב הוא בנימין אקילוב, מייסד ובעלים של Hi-Tech Global Investments

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך