אירוע באתר היסטורי

ישנם אתרים רבים בישראל בהם מתקיימים אירועים המוניים. ככל שיש לאתר ערך סנטימנטלי, רומנטי או היסטורי, כך הוא משפיע יותר על אופי האירוע ועל האווירה ולכן הוא מבוקש יותר. מארגני אירועים רבים אשר מחפשים בנרות אתרים כאלה יוצרים אתגר רציני לצוותי ההפקה מבחינות לוגיסטיות רבות.

כיועץ בטיחות של אירועים ומבנים, התפקיד שלי הוא לבדוק האם האתר כשיר לקיום אירוע והאתגר שלי הוא לספק פתרונות לקיומו תוך שמירה על שלום הציבור.

אז איך בעצם עושים זאת? על מה צריך להסתכל ולתת את הדעת ואיך פותרים כשלים שעשויים להזיק למבנה ולמבלים בו?


לצורך הטיפול בסוגיה אתן כדוגמא את חאן העמודים בעכו הידוע בכינויו "חאן אל עומדן". החאן שוכן בעיר העתיקה בעכו והוא החאן הגדול ביותר בארץ. החאן הוקם בשנת 1784 והוא כולל חצר גדולה מוקפת בשתי קומות של אכסדרות, ובהן 40 עמודים – מכאן השם "חאן העמודים" או "חאן אל עומדן". בתקופה ההיסטורית, הקומה הראשונה שימשה למסחר (שוק מקומי) והקומה העליונה שימשה למגורים. בלילות, הכניסות למתחם היו נסגרות בצורה כזו שהאנשים היו מוגנים מפני שודדים.


כיום המבנה הוא מבנה היסטורי המיועד לשימור שעבר תהליך של שיקום ע"י "החברה לפיתוח עכו העתיקה". בשנת 1991 שימש החאן אתר צילומים לסרט "לא בלי בתי", בשל צורתו המיוחדת ואפיונו.

בשנת 2001 פנו אלי בנוגע לאירוע של תיאטרון הבימה במסגרת פסטיבל עכו, בכדי לקיים אירועים באתר. הועלתה השאלה האם במבנה מותר לקיום אירועים או לא.


בדיקה ויזואלית ראשונה גיליתי מבנה מעט מוזנח, טיח מתקלף וכתובות גרפיטי מרוססות. "החברה לפיתוח עכו העתיקה" סידרו את העמודים וחיברו להם מוט. העמודים עשויים מגרניט וסלע כורכרי ומכיוון שעל האבן הכורכרית היה מירב הלחץ, עטפו את האזור הזה בחבקים. בצד השני היו קשתות שלמראית עין היו שלמות. מוזנחות, אבל ללא סדקים. 

לאחר בחינה מקיפה של המבנה גיליתי שבתוך הקשתות היו בכל זאת סדקים. החשש היה שהסדקים ינתקו את המבנה לשניים.


גיליתי גם שבחלק מהמקומות היו אבנים חסרות. מה שרימז על כך שישנן אבנים שנפלו מהבניין ושאולי חלק מהאבנים לא מחוברות מספיק חזק. ניסיתי לבדוק את חיבור האבנים למבנה. גיליתי שבחלק מהמקומות האבנים יכולות להינתק מהמבנה בקלות, דבר אשר יסכן את שלום הציבור המגיע לצפות בהצגה.


עוד עמד לנגד עיני סיפור שקרה בטורקיה 3 שנים קודם לכן, כאשר קיימו אירוע במקום היסטורי דומה, עם חאן דומה, כאשר הקימו באמצע האתר זירת היאבקות. כל הקומות היו מאוכלסות ותוך כדי משחק קיר שלם התנתק מהבנה ונפל לעבר הזירה על ההמון מתחתיו. האסון הסתיים ב- 300 הרוגים ובעקבותיו קמו וועדות חקירה למיניהן.

לאור המקרה שקרה בטורקיה ולאור בדיקתי נתתי את ההנחיות הבאות:
אין להשתמש בקומה העליונה. אלא בקומה התחתונה בלבד. 
לאור הבחינה שלי והבדיקות שערכתי למבנה, ולאור החיזוקים שעשו בראשות העתיקות - המבנה לא יקרוס. העמודים טופלו בהתאם כפי שכבר ציינתי.  
קיימנו את האירוע במרחק מסוים מהמבנה. המרחק נקבע לפי יחס בין גובה המבנה לבין מרחק גבול האירוע 4:1. היחס הזה נקבע כיוון שאם אבן נופלת, ישנו אזור סכנה שבו יכולה האבן ליפול על ראשי האנשים ולכן לקחנו מרווח בטחון. אמנם הנחתי שהמבנה לא יקרוס, אבל עדין היה חשש שיפלו אבנים. בצורה כזאת המרחק עדין קרוב לאתר בשביל לספוג את תפאורת המבנה, אבל מספיק רחוק להגנת משתתפי האירוע. 
לפני האירוע בדקנו כל אבן במבנה בכדי לגלות אזורים בעייתיים או אבנים רופפות, שמהם צריכים להתרחק אפילו יותר. 
כך יכולנו לקיים אירוע באווירה מיוחדת באתר היסטורי, מבלי לסכן את שלום הציבור ועדיין ליהנות מהאווירה שהמקום משרה.

 

 

הכותב הינו רמי שמש, מהנדס, מנכ"ל חב' רשגד חברה להנדסה, בטיחות בע"מ

 

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך