כנס ללא כנס

כנס ללא כנס

טרנד חדש סוחף את עולם הארגונים: ה"לא-כנס". אין סדר יום, אין רשימת מרצים ואין קוד לבוש. ג'ם סשן עסקי

סקוט קירסנר
תרגום: ירון פשר

עסקי הכנסים בטלטלה: אחרי שמודעות הדרושים בפורטלים איימו על העיתונים והתוכנות להורדת קבצים בחינם איימו על מיקרוסופט - הגיע כעת תורו של עולם הכנסים להתמודד עם תחרות בהשראת הרשת האלקטרונית: כנס ה"לא כנס".

כנס "הלא-כנס" הפך את הקערה על-פיה בכל הקשור למהות הכינוס העסקי על כל מאפייניו. "הלא-כנסים" הם יצורי כלאיים של הוראה עם ג'אם סשן, ממש כמו בעולם המוזיקה; עם קצת תיאטרון וקצת סיפורים, והם מושכים מאות משתתפים בערים כמו אוסטין, טקסס, סן פרנסיסקו, באנגלור, סידני וטוקיו.

שלא כמו אותם 1,000$ מסורתיים הנגבים פר-ראש בכנסים הרגילים בארה"ב - "הלא-כנסים" הם לחלוטין בלתי מובנים, ואפילו סדר היום אינו נקבע עד ליום פתיחת האירוע. כל מי שמופיע הופך להיות מרצה בכוח ואלה שאינם משמיעים את קולם תורמים בשליחת תמונות, יצירת בלוגים רלוונטיים, העלאת פודקאסטים וסרטוני וידאו של כל מה שמתרחש במפגשים האלה לרשת. אפשר בנקל להרגיש בחסרונם של עניבות, עקבים וחליפות; לעומת זאת אפשר לחוש מיד ביתרון הטמון בהשתתפות שהיא כמעט תמיד במחיר השווה לכל נפש, לעתים אפילו בחינם.

עשרות מפגשים כאלה צצים באחרונה, וכמה מהם בסקטורים די מפתיעים. בפריז היו עד כה שלושה "לא כנסים", שהוקדשו למימון ובנקאות. בפברואר התקיים בטורונטו "מחנה תחבורה", שהיה למעשה מפגש בן יום של סיעור מוחות, שעסק בשיפור התחבורה הציבורית בעיר. מחנה אמנות שהתקיים בוונקובר כלל בתוכו סשן על "קונספטואליזם בצילום" ו"העצם הזז". מחנה יין, אשר יחד עם טעימות יין הוקדש לדרכים בהם מלכ"רים משתמשים בטכנולוגיה, נערך בכרם למרגלות הרי הסיירה נבדה באביב האחרון.

"מחנות" אלה הפכו לסוג "הלא כנסים" הנפוץ ביותר והפופולריות שלהם גואה ללא הרף. יש מחנה "דמו" להדגמת טכנולוגיות חדשות, מחנה משחקים לפיתוח של משחקי וידאו ו"בר-מחנה" לטכנולוגיות כלליות. במאי התקיימו מחנות נוספים בבולוניה, בבריסל, בטורינו, במונטריאול, בקאלגרי ובפורטלנד, אורגון. חסידי השיטה משווים את המחנות האלה לאירועים מושכי קהל אחרים, שמאיימים לחסל את המודל המסורתי של כנסים ממסדיים גדולים; כפי שהם מוכרים עד היום. לדברי דאג גולד, בעלים של חברת סטרט-אפ במסצ'וסצס, המפיקה אירועים מן הסוג הזה של "לא-כנסים", "הלא-כנסים יחליפו את הכנסים".

בחודש שעבר התקיים "לא-כנס" אופייני במרכז הכנסים בסן פרנסיסקו. באותה קומה לידו התקיים כנס יותר קונבנציונאלי של 1,195$ לראש, בצמוד לתערוכה מסחרית. המארגנים עמדו באחת מפינות האולם על כיסא כשהם פונים לקהל של כ-80 איש ללא מיקרופון, בבקשם מהמשתתפים להציג את עצמם ולציין את תחומי העניין שלהם. כל אחד מהנוכחים הוזמן גם להרצות על הנושא שעניין אותו ובלבד שנמצא מקום פנוי בלוח הזמנים.

דייב ווינר, בלוגר ומפתח תוכנה שארגן "לא-כנס" בנושא חברה ואינטרנט במרכז ברקמן שבבית הספר למשפטים בהארוורד, מאמין שאחד הגורמים המזרזים את הגידול במספר ה"לא כנסים" הוא היכולת שלהם לתת הזדמנות לאנשים שבדרך כלל יושבים פאסיביים בקהל לבוא לידי ביטוי. "ברגע שבאת לכנס אחד כזה אתה כבר מכור" אומר ווינר ומוסיף: "לא פעם שמעתי אנשים אומרים שלעולם לא יוכלו יותר להיכנס לחדר חשוך עם ידיהם שלובות מחכים לשלב השאלות והתשובות ומקשיבים למרצה הקורא מצגת פאואר פוינט אינסופית".

תנועת "הלא-כנסים" היא גם מענה הולם למסחור הכנסים. בכנס תעשייה מסורתי כל פאנליסט שמשתתף נבחר לדבר מתוך שיקולים מסחריים וכלכליים בשל היותו מייצג את אחד הספונסרים של הכינוס. כפועל יוצא מכך כולם עסוקים בעיקר במכירה. "הלא-כנסים" לעומת זאת אינם מסובסדים או ממומנים ע"י איש ובד"כ אין שום תועלת כלכלית למארגנים. אף על פי שספונסרים מגיעים גם לשם ובדרך אופיינית מספקים תרומות נאות בדמות: מקום הכינוס, כיבוד, עזרים ו"מתנות" שונות ומשונות.

יש יזמים המקווים להפוך את "הלא-כנסים" למקורות הכנסה רווחיים. דאג גולד הקים בשותפות חברה שמפיקה אירועים שההשתתפות בהם היא בחינם אבל ממומנים ע"י חברות ענק, כמו: Sun Microsystems ו- Adobe Systems, IBM.

רבים ממארגני הכנסים הקונבנציונליים עדיין לא מודעים לטרנד החדש. אלה מהם שכבר כן מודעים, דומה שקרובים לנטוש את הגישה הישנה של קביעת סדר יום מראש, התקשרות עם מרצים בכירים וידועי שם, פאנל דיונים וקירות מלאים בכרזות של הספונסרים בכל פינה. "מתברר שאין דרישה לכל אלה מצד קהל המשתתפים הפוטנציאלי", אומרת דוברת של אחת מחברות האלקרטרוניקה הגדולות בארה"ב, שהתערוכה השנתית שלה מושכת קהל של קרוב ל- 150,000 איש.

בעוד שב"לא-כנסים" אין קוד לבוש, הרי שישנם חוקים אחרים: אין משתתפים פסיביים. רשת אלחוטית מהירה היא מצרך מחויב המציאות, כך שהנוכחים יכולים לפרסם רישומים, פתקאות שהם כותבים, או כל חומר אחר. אתר הכינוס הופך להיות לוויקיפידה משותפת ואם המשתתפים משתעממים מאחד הסשנים, או שאין להם כל תרומה בו, הם מצופים פשוט לקום וללכת למקום אחר.

המבנה הקליל של אירועים אלה מבטיח שהרעיונות שמושמעים בחלל האולם יהיו רלוונטיים ומוצגים בצורה בהירה ופשוטה. יזמית של טכנולוגיות מידע חדשות מפאלו-אלטו, קליפורניה, נזכרה איך המחנה הראשון שהשתתפה בו בשנה שעברה היה כאוטי לחלוטין. אבל אחרי שיזמים אחרים ביקשו לשתף אותה ואת קהל הנוכחים בניסיון משלהם, ואחד המשתתפים יצר דף אינטרנט של המצגת שלה ואחר כתב על כך בבלוג, היא הבינה שהרעיונות שלה קיבלו הרבה יותר תשומת לב מאשר כל מצגת אחרת שהציגה אי פעם בכל כנס אחר, וגם היא התמכרה "ללא-כנס".

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך